אור הישר (זבחים) קעד

השריפה, ומפרש ר"פ במנחות ד"ה ע"א משום דבהלכות מצורע כתיב בהו הוייה, ולפ"ז יל"ד ל"ל לתנא דמשנתנו לתת טעם מפני שהוא בא להכשיר, תיפ"ל דגזה"כ הוא דהוייה עיכובא, וע' מנחות י"ט ע"א ושם כ"ז ע"א רש"י ד"ה תהיה ולעיל ד"ה ע"א תוד"ה עולתה

שם כל האשמות שבתורה באין בני שתים, פי' לא פחות מי"ג חודש ויום אחד, ולמעלה בזקנה אין להם שיעור, חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע שהן באין בני שנתן, פי' משמיני ללידתו עד י"ב חודש, וזמנים אלו הם לעיכובא דאי לאו הכי אפילו בדיעבד פסולין כמבואר בתוספתא כריתות פ"ד

שם שלמים של אמש חטאת ואשם של היום שלמים של אמש קודמין דברי ר"מ וחכ"א חטאת קודמת מפני שהיא קדש קדשים, בתוספתא פ"י תני דעת ר"מ דמשנתנו בסתמא ודעת חכמים בשם ר"ש

שם ובכולן הכהנים רשאין לשנות באכילתן לאכלן צלוין כו', הנה מלשון רשאין משמע דצריך היתר, ואהכי בעי בגמרא מ"ט ומשני א"ק למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין, וכה"ג בסוטה ט"ו ע"א גבי שירי מנחה קאמר ורשאין הכהנים ליתן לתוכו יין ושמן ודבש מ"ט א"ק למשחה כו' ע"ש, ונראה משום דאכילת קדשים היא מ"ע כדכ' הרמב"ם רפ"י ממעה"ק וע"ש במל"מ. וכ"כ רש"י בפסחים נ"ט ע"א וביבמות ד"צ ע"א, וע' בס' המצות מצוה פ"ט ובש"א סי' ל"ג, ולפ"ז היה מקום לאמר דתערובות אחרת במתנות כהונה תהיה אסורה, כדאמרינן בפסחים קט"ו ע"א לא ניכרוך אינש מצה ומרור בהדי הדדי וניכול משום דאתי מרור דרבנן ומבטל למצה דאורייתא, וכ' שם התוס' דכש"כ דאי לא הוי מרור אפילו מדרבנן דמבטל להמצה ע"ש, וא"ל דהתם משום חוזק המרירות דמרור כדכ' התוס' בהקומץ רבה כ"ג ע"ב, דז"א משום דמתנות כהונה נמי נאכלות בחרדל דהוא דבר חריף כדאמרינן בחולין קל"ב ע"ב, ומשו"ה איצטריך קרא דלמשחה, ומדוייק לשון המשנה דהכא והברייתא בסוטה דנקטו בלשונם רשאין הכהנים כו', וע' חולין קל"ב ע"ב תוד"ה אין ובר"ן שם

שם לתת לתוכו תבלי חולין, ואילה"ק איך מותר להכניס חולין בעזרה דכבר האריכו בזה הראשונים ז"ל בכ"מ, וע' בתוס' ורשב"א חולין ק"ל ע"ב וברש"י ותוס' תמורה כ"ג ע"א ובמה שנרשם שם עה"ג ובמש"כ בחידושי שם

שם ותבלי תרומה דר"ש רמ"א לא יתן לתוכו תבלי תרומה, והנה הרמב"ם פ"י ה"י ממעה"ק פסק כר"מ, ותמה שם הלח"מ למה פסק כר"מ לגבי ר"ש וע"ש במל"מ, ולעד"נ דממקומו הוא מוכרע דהא ר"מ ביאר טעמו במשנתנו שלא יבא התרומה לידי פסול, והלכה כר"מ בגזרותיו כדאמרינן בכתובות נ"ז ע"א וכ"כ התוס' לקמן ק"ד ובכ"מ דקיי"ל הכי

שם איבעיא להו תדיר ומקודש איזה מהם קודם כו', ע' ירושלמי יומא פ"ב ה"ב ובמה"פ וגליון הש"ס שם ובטו"א לחגיגה ד"ו ע"ב ובנחל אשכול לס' האשכול ה' תפילין סי' ל' ובש"א סי' כ"ח וסי' ס"ב ובק"א שם סי' י"ט ובספרו גבורות ארי ליומא דף ל"ג ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ' ובת' הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל בחלק הכתבים סי' י"ט

רש"י ד"ה שכן נתרבה באליה לענין אימוריו ואע"ג דהשתא בעולה קיימינן שכולה כליל כו' ע"כ, ע' במשנה כריתות כ"ח ע"א וברש"י שם ד"ה יכול ובספר תשובת שמואל קונטרס סוגיא דפסחים

רש"י ד"ה פר כהן משיח קודם לפר הע"ד מפורש טעם בהוריות י"ג כאשר שרף הפר הראשון ראשון יהא לפר העדה לכל מעשיו ע"כ, רש"י נקט האי טעמא דדריש מקרא, ושביק טעמא דברייתא שם ודתוספתא הכא פ"י דדין הוא שיקדום המכפר למתכפר כו' ע"ש, דזהו רק מצד הסברא, ואפשר דהברייתא הביא האי טעמא אף אליבא דר"ש דדריש טעמא דקרא, וע"ל מ"א ע"ב וברש"י ד"ה ואם רובה וצ"ע

רש"י ד"ה עיילא בה. ומגזה"כ החטאת קודמת ואע"פ שהוא מין זבח, ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' ל"ח

רש"י ד"ה מפני שהוא בא להכשיר את המצורע לקדשים ולביאת מקדש הילכך חשיבות הוא לגביה כו' ע"כ, ולכאורה הלא חשיבות כזאת איתא נמי בחטאת יולדת שמכשרתה לאכול בזבחים כדתנן בכריתות כ"ה ע"א, וע"ש כ"ו ע"א וברש"י מנחות ד"ד ע"ב ותוד"ה מכשירין ובפי' הראב"ד לקנים ספ"ב ובמש"כ בחידושי שם, ולפ"ז צ"ע אם נזדמן לו קרבנות של חטאת יולדת ואשם מצורע דשניהם באים להכשיר איזה מהם קודם, וע' לעיל ד"ה ע"א תוד"ה עולתה ובמל"מ פ"ט ה"ח מתמידין ובמש"כ בחידושי לעיל במשנה

תוד"ה שלמים. פי' בקונטרס דזלזול הוא כו' ועל חנם דחק אלא היינו טעמא דשלמים של אמש אין להם היתר אכילה אלא עד הלילה כו', ביאור מחלוקת רש"י ותוס' והכרעת הרמב"ם בזה ע' בלח"מ ספ"ט מתמידין

תוד"ה צלויין. מ"מ שליקה הוי טפי מבישול, ע' רש"י ותוס' רי"ח לברכות ל"ח ע"ב ובתוס' פסחים ל"ט ע"ב ושם פ"ד ע"א רש"י ד"ה בשליקה וברש"י רא"ש תוס' ור"ן נדרים מ"ט ע"א ובחולין ע"ז ע"א רש"י ד"ה ששלקו ושם בתוס' ק"י סוף ע"ב ושם קי"א ע"א רש"י ד"ה שלוקה ובש"ך סי' ע"ג סק"ח וסק"י

דף צ"א ע"א ת"ש ד"א ברכת היין תדירה כו' אע"ג דברכת היום קדישה, ע' טו"א מגילה ד"ו ע"ב ובש"א סי' ס"ב

שם דא"ר יוחנן הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין, ע' ש"א סי' י"ט ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ'

שם מצוי קאמרת תדיר קא מיבעיא לן מצוי לא קא מיבעיא לן, ע' ש"א סי' כ"א ובת' חו"י סי' רל"ז ובת' הגרע"א סי' ט'.