אור הישר (זבחים) יז

ע"ב מקיבעא לא מכפרא מקופיא מכפרא, ע' באר שבע לכריתות ד"ז ע"א

שם איבעית אימא קרא אב"א סברא כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"ב ע"א

שם אי דליכא תשובה ז"ר תועבה ע' בהקדמת ספר עין יצחק ח"א

שם ואי דאיכא תשובה התניא עבר על מ"ע כו', ע' ר"ש משאנ"ץ לתו"כ ויקרא נדבה פרק ד' ובגבורות ארי ליומא פ"ה ע"ב

שם למה באה לפני עולה לפרקליט שנכנס כו', ע' בתו"כ מצורע סוף פרק ג' ובהתוה"מ פ' תזריע סי' ל"ה

שם פסח מנלן דכתיב שמור את חודש האביב ועשית פסח כו' שינוי בעלים מנלן דכתיב ואמרתם זבח פסח כו', והנה בירושלמי פסחים פ"ה ה"ב יליף שינוי קודש מואמרתם זבח פסח ושינוי בעלים ק"ו מחטאת, וע' בש"ק שם ה"ג, אולם במכילתא בא פרשה י"א דריש מקרא דושחטו הפסח לשינוי קדש וע"ש בהתוה"מ

אך לכאורה יל"ד, הלא אהא דילפינן לעיל כל הזבחים בהיקישא לשלמים מקרא דזאת התורה, מסקינן שם ד"ה דאי כתב רחמנא זאת התורה הוה אמינא ליפסלו ולהכי כתיב מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה"א נדבה האי נדבה נדר הוא אלא אם כמה שנדרת עשית יהא נדר ואם לאו יהא נדבה ע"ש, וכיון דכל כשרות הזבחים דשלא לשמה ילפינן מהאי קרא, ושם לא נזכר רק נדר ונדבה, הרי ממילא נפקעו פסח וחטאת שהן עליו חובה, ובמשנה דמנחות פ"ב ע"א ג"כ קרי לפסח דבר שבחובה, ולפ"ז אמאי איצטריך להו קראי אחריני לפסול לפסח וחטאת שנשחטו שלא לשמן, וי"ל דבע"כ הני קראי דזאת התורה ומוצא שפתיך לא אתו לאורויי על פרטיות הקרבנות, עד דנוכל לחלק בין קרבנות חובה לנדרים ונדבות, דבקרא דזאת התורה כתיבין חטאות ואשמות יחד עם קרבנות נדבה, כן מדפליג ר"א במתניתין וקאמר אף האשם ש"מ נמי דלאו בחדא מחתא מחתינהו אפילו להנך דהן חובה, ובע"כ בהא דסיים במשנה פסח וחטאת דוקא, ש"מ דלאו משום חובתן נקטינהו

שם האי מבע"ל לכדרב נחמן דאר"נ אמר רבה בר אבוה מנין למותר פסח שקרב שלמים שנאמר וזבחת פסח כו'. ויל"ד מדוע תלי דרשה זו ברב נחמן, הלא דרשת רבי היא במכילתא בא בפסוק מן הכבשים ומן העזים, ושאר תנאי דרשי שם באופנים אחרים, ואי משום דר"נ הכריע כדרשת רבי, קשה נמי איך שבק ר"נ כל דרשות התנאים במכילתא שם וסתימת המשנה דמנחות פ"ב ע"א דרבי גופיה סדרה, ובמנחות ס"פ התודה משמע דדרשה מוקדמת היא מר"ע, וע' באור זרוע ה' פסחים סי' רכ"א ובזרע אברהם על הספרי ראה פיסקא קכ"ט

שם שאר עבודות מנלן הואיל וגלי גלי, ע' פסחים ס"א ע"א תוד"ה ואיתקש ובש"ק לירושלמי שם פ"ה ה"ב

שם הואיל וגלי גלי רב אשי אמר הואיל וגלי גלי לא אמרינן, לכאורה משמע לפ"ז דהא דקאמר סתמא דהש"ס לקמן י"ד ע"ב היכא דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי, יפלוג אסתמא דש"ס דהכא, רק כרב אשי דבסוגיין דהואיל וגלי גלי לא אמרינן, אמנם נראה דאין שום סוגיא בש"ס משועבדת לחברתה, רק כל חדא וחדא נדרשת לפי עניינה, דאל"כ הרי פלוגתא דתנאי היא במו"ק ד"ז ע"ב אי אמרינן היכא דגלי גלי, ומה מקום לפלוגתתם דהכא, ומאי קמבע"ל לרב הונא בר חיננא בקידושין ד"כ ע"ב ולר' יוחנן ס"פ התכלת אי אמרינן היכא דגלי גלי, ובע"כ דאין להחליט שום כלל בזה מענין לחבירו, וכל חד וחד נדרש לפי עניינו אי אמרינן הכי

שם ביום צותו וגו' זה בכור ומעשר ופסח הקישו הכתוב לשלמים כו', ע' מנחות צ"ב ע"ב ובתוד"ה איכא

שם אבל אשם לא נאמר בו הוא אלא לאחר הקטרת אימורין כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"ה ע"ב

רש"י דיה עולה דורון, אחר שכפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים כו', ע' בתשובות אור זרוע סי' קי"ב ובהתוה"מ שלח סי' ל"ז

רש"י ד"ה פסח, דלא כתיב בההוא קרא דזאת התורה דאיתרבי כל הזבחים מיניה כו', פי' לעיל ד"ד ע"ב, והיינו דכתב רש"י קס"ד, עד דאסיק דבכור מעשר ופסח יליף מקרא דביום צותו, דסמיך להיקישא דשלמים בקרא דזאת התורה, וע' ש"א סי' י"ז

תוד"ה עולה, אע"ג דאעשה מכפרת יותר מחטאת כו', ע"ל ד"ה ע"ב רש"י ד"ה מאן ולקמן כ"ט ע"ב רש"י ד"ה דלאו ובר"ה ד"ה ע"ב תוד"ה קדשים וד"ו ע"א תוד"ה יקריב וברש"י ותוס' יומא ל"ו סוף ע"א ובמש"כ בחידושי לבכורות כ"ו ע"ב

תוד"ה מה, וא"ת כיון דכתיב ועשית פסח לעכב בש"ק כו', ע' בתוס' לקמן ד"ח ע"ב ד"ה הילכך ובש"ק לירושלמי פסחים פ"ה ה"ב ובהתוה"מ ויקרא סי' רע"ו

דף ח' ע"א ולקח הכהן מדם החטאת שתהא קבלה לשם חטאת כו', כל הילפותות דהכא ברייתא היא בתו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק י"א, ולכל עבודה דשלא לשמה צריך שם מקרא מיוחד ע"ש, וכל מה דשקיל וטרי בסוגיין הוא רק להבין הברייתא דתו"כ, עד דמסיק רבא דכל העבודות נוכל למילף מחד קרא דחטאת מצורע דכתיב ועשה הכהן את החטאת שיהו כל עשיותיו לשם חטאת, והיא ג"כ ברייתא והובאה בירושלמי פסחים פ"ה ה"ב, ולפ"ז בלתי מובן לע"ד דברי הראב"ד בפירושו לתו"כ שם, וע' מש"כ בחידושי לקמן בסמוך

שם אשכחן למצוה לעכב מנלן, וכה"ג לעיל ד"ז ע"ב וע' ח"ס בהשמטות לחח"מ סי' ר"ד

שם מנחת מנחתו נסך נסכו מאי דרשת בהו ההוא מבע"ל מנחתם ונסכיהם בלילה כו'. ע' מנחות דף צ"א ע"ב תוד"ה איל ובש"ק לירושלמי נזיר פ"ו ה"ז

שם מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה מנחתם ונסכיהם אפילו למחר, בכה"מ בש"ס יש בזה שינוי נוסחאות