אור הישר (זבחים) קסו

פי"א מ"ה ובהעמק שאלה לשאילות פ' מטות סי' קל"ז אות י"ט

תוד"ה וכולן, פי' בקונטרס דקאי בין אפסולין בין אגידים ועצמות כו' ואם היינו מפרשים דכולן לא קאי אפסולין כו', ע' ברש"י ותוס' מעילה ד"ט ריש ע"ב ובתוספתא מעילה פ"א

ע"ב מה"מ אמר רב כתוב אחד אומר כל הלילה והקטיר וכתוב אחד אומר כל הלילה והרים כו', ע' יומא ד"כ ע"ב תוד"ה אלא ובמש"כ בחידושי למעילה ד"י ע"א, וע"ע בפי' הראב"ד לתו"כ צו פרק א' ופרק ב'

שם ביוה"כ משום חולשא דכהן גדול כו', ע' ירושלמי יומא ספ"א ובש"ק ותורתן של ראשונים שם

רש"י ד"ה בשרירי קשין שנתקשו מחמת האש בכולן ונשרפו אלא שלא נעשו פחם כו' ע"כ, לכאורה מלשון ששלטה האש בכולן ונשרפו משמע דמשלה בהן האור, אולם התוס' לעיל סוף ע"א הבינו דשרירי דהכא היינו שלא משלה בהן האור רק נתעכלו קצת ע"ש, אכן לפ"מ דהשטמ"ק משבש בפירש"י אלו, אפשר שיהיה מתאים עם פי' התוס' ע"ש, וע' בהתוה"מ פ' צו סי' י"א

רש"י ד"ה ה"ג ואי. ל"ג והיכי מאחרינן, א"ר יוחנן גרס ול"ג אלא, ע' יומא ד"כ ע"ב תוד"ה היכי וד"ה אלא ובקרבן אהרן לתו"כ צו פרק ב' משנה ה'

תוד"ה וחציו. דמאי מן המאוכלות היה נוטל הנהו דלית בהו מששא כו', ע' יומא ד"כ ע"ב תוד"ה אלא ובחידושי באר שבע לתמיד רפ"ב

תוד"ה אלא. דכל הלילה כשר להקטיר כשאין מעוכלין, ע' זוה"ק פ' צו דף כ"ח ע"ב ובפ' בהר דף ק"ט סוף ע"ב

תוד"ה משום. דתרומת הדשן לא היה בכהן גדול כו', ע' יומא ד"כ ע"ב תוד"ה משום ובתוס' ישנים שם ובמאור ומלחמות ליומא דף כ"ו ובמה שהאריך בזה בבאר שבע להוריות י"ב ע"ב

דף פ"ז ע"א רבה אמר חצות שני עוכלתן רב חסדא אמר עמוד השחר עוכלתן, ע' בפנים מאירות ובחק נתן מש"כ בהסבר פלוגתתם, אולם בטהרת הקדש ראיתי שכ' בטעמא דרב חסדא, דהא דחצות עושה עיכול שאותה שעה היא הגורמת לכך מפני שרוח צפונית מנשבת בחצי הלילה, וכיון שחצות לילה הראשון לא היה בכחו לפעול פעולתו, גם חצות השני לא יוכל לפעול עליו כו' ע"ש, ולע"ד הוא תמוה דבגמרא בעו עלה דמשנתנו מנא הני מילי דבחצות תליא מילתא, ומסקו דכמו לרב כן לר' יוחנן ילפינן לה מקראי, הלא דגזה"כ הוא

שם איתמר נמי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, כ"ה הגרסא בדק"ס

שם לינה מועלת בראשו של מזבח או אינה מועלת כו', ע"ל נ"ו ע"א תוד"ה מניין ובתוס' מנחות מ"ט ע"ב ובר"ה ד"ל ע"ב תוד"ה ונתקלקלו ובטו"א שם וביומא כ"ט ע"א תוד"ה אלא ובפסחים נ"ט ע"א רש"י ד"ה מעלה ובמל"מ פ"א מה' תמידין ד"ה ומעתה נבאר ובמעין החכמה דף מ"ג ע"ב ובמש"כ בחידושי לקמן בסמוך

שם דאיתמר אברים שלנו בעזרה מקטר והולך כל הלילה לנו בראשו של מזבח מקטר והולך לעולם ירדו רבה אומר יעלו רבא אומר לא יעלו ע"כ, והוא תמוה דפתח דאיתמר כו' ובאמת כל הדברים יחד עם דעת רבא הכל מבואר בברייתא דתוספתא פ"ט, וגם מה שיש להסתפק בדברי רבא דקאמר אם ירדו לא יעלו, דהיינו לכתחילה, איך הדין אם עלו אחרי שירדו, אף זה מבורר שם, דמסיק אהא דאם ירדו לא יעלו ואם עלו ירדו ע"ש, כן בהא דמחדש במל"מ פ"ג הי"א מפסוה"מ, עפ"ד התוס' ביומא מ"ה ריש ע"ב אהא דאיתמר בגמרא הכא לנו בראשו של מזבח, דה"ה אם לנו בכבש, ג"ז מבואר בתוספתא שם וצ"ע

שם לן בראשו של מזבח מקטר והולך לעולם ע"כ, ואפשר דזהו מאי דתניא במכילתא משפטים בפסוק דלא ילין חלב חגי עד בקר אם למדת על החלבים שהם נפסלין בלינה ע"ג הרצפה אף אברים נפסלין בלינה ע"ג הרצפה יכול יהיו נפסלין בלינה על גבי המערכה ת"ל על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר הא למדת על חלבים ואברים שאין נפסלין בלינה ע"ג המערכה, וע"ש ברש"י ורא"ם ובש"ח ובמה שהאריך בזה במל"מ פ"א ה"ז מה' ק"פ

ועכ"פ לפי המכילתא וברייתא דהכא מדוייק דברי רש"י ריש ברכות, אהא דתנן הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר שכ' וז"ל מצותן להעלות כל הלילה ואינן נפסלין בלינה עד שיעלה עמוה"ש והן למטה מן המזבח דכתיב לא ילין לבקר עכ"ל, והנה במאי דרש"י הביא קרא דלא ילין לבקר ע"ש בצל"ח, אכן מדוע הוסיף בדבריו והן למטה מן המזבח, פשיטא דפסול לינה של חלבים ואברים הן כשלנו על רצפת העזרה, אכן לפי המבואר הכא ניחא, דרש"י הטיל בזה תנאי דאימתי נפסלין בעמוד השחר ע"י הלינה, דוקא כשהן למטה מן המזבח, ואתא לאפוקי בזה ראשו של מזבח, וכדאמרינן הכא לן בראשו של מזבח מקטר והולך לעולם

ומשה"ק הצל"ח בברכות שם ע"ד רש"י שהביא קרא דלא ילין לבקר דבפ' תשא ולא קרא המוקדם בפ' משפטים ולא ילין חלב חגי עד בקר דמיניה יליף הש"ס בפסחים ע"א ע"א דאימורי חגיגת ט"ו נפסלין בלינה והתוס' כתבו שם דמהכא נפק"ל בכל האימורין ע"ש, נפלאתי הרי רש"י בפ' תשא שם על אתר כ' וז"ל זבח חג הפסח אימוריו ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים ע"ש, ובברכות סובב הולך ע"ד המשנה הקטר חלבים ואברים, וע"פ שיטתו שפיר הביא להאי קרא.