אור הישר (זבחים) קנח

תוד"ה לא נצרכה, תיפוק ליה דרך גגין מדכתיב ואל יבא משמע דרך ביאה כו', ע' מנחות כ"ז ע"ב תוד"ה למעוטי ובשבועות י"ז ע"ב תוד"ה וטמא ובמל"מ פי"א ה"ד מה' שגגות. דף פ"ג ע"א תניא ר"א אומר נאמר כאן לכפר בקדש כו', בתו"כ פ' צו פרק ח' משנה ד' נשתנה קצת הגרסא וע"ש במפרשים

שם א"ר ירמיה תניא ממשמע שנאמר ואת פר החטאת כו', בתו"כ פ' אחרי פרשה ה' ובילקוט שם רמז תקע"ז נשתנה גרסת הברייתא

רש"י ד"ה והוציאו. אלא בין המזבח לפתח לצד המזרח, ע' יומא נ"ח ע"ב רש"י ד"ה ת"ר ובגבורות ארי במלואים שם

רש"י ד"ה ונשרפין אבית הדשן כדי נסבה כו', ע' בהתוה"מ פ' אחרי סי' ס"ז

תוד"ה נשרפין אבית הדשן פי' בקונטרס כדי נסבא כו' ולא דק כו', ע' מה שנרשם עה"ג. וע"ע בבאר שבע להוריות י"א ע"ב. המזבח מקדש פרק תשיעי

במשנה ר' יהושע אומר כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד שנאמר היא העולה ר"ג אומר כו', וכמ"כ דרשו כמה תנאי בתו"כ ר"פ צו מקרא דהיא העולה כל אחד לפי דרכו ע"ש, ויל"ד מנא להו לכולהו תנאי הנ"ל לדרוש דרשתם מכתוב זה, דילמא אתא האי קרא להורות דהיא העולה שהיו בני נח מקריבים כדדריש ר' לוי בירושלמי מגילה פ"א הי"א וכ"ה במד"ר בכמה דוכתי ומהן בב"ר פרשה כ"ב ע"ש

ואפ"ל דר' לוי שם ס"ל כהאי תנא דלקמן קט"ו ע"ב דהכל קרבו עולות, וכל הני תנאי דמשנתנו ודת"כ ס"ל דשלמים הקריבו ב"נ, ור"א ור"י בר חנינא דלקמן קט"ז ע"א דחד אמר קרבו שלמים ב"נ וח"א לא קרבו רק עולות פליגי בפלוגתא דתנאי ע"ש

רש"י ד"ה ר' יהושע. הני תנאי פליגי בפירושא דאת הראוי לו כו' רבי סתם מתניתין את הראוי לו כו', וכ"כ התוס' דר"י ור"ג אתו לפרושי הך רישא ע"ש, וקשה הלא משנתנו וכולה פרקן סובב על הכתוב דפ' תצוה כ"ט ל"ז כל הנוגע במזבח יקדש, דר' יהושע אומר דקאי על הראוי לאישים אם עלה לא ירד, ור"ג סבר כל הראוי למזבח כדפירש"י בפ' תצוה שם, ולפ"ז יל"ד טובא על מסדר המשנה דפתח המזבח מקדש את הראוי לו, ובתר הכי הביא מחלוקת ר"י ור"ג לפרש דברי עצמו, ולא הניח להנחה את לשון הכתוב כל הנוגע במזבח יקדש, ואח"כ מחלקותם לפרושי להאי קרא, כדפתח בברייתא בגמרא ובתו"כ ר"פ צו, מתוך שנאמר כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי ת"ל כו' ומפרש שם מחלקותם דכל הני תנאי וע"ש בהתוה"מ, הרי מוטב להביא מחלקותם לפרש כוונת הכתוב, מלהביאם לפרש דברי עצמו וצ"ע כעת, וע' בפי' הראב"ד והר"ש משאנ"ץ לתו"כ שם

ע"ב דאמר עולא אימורי קדק"ל שהעלן לפני זריקת דמן כו', ע' בתוד"ה למעוטי קמצים ובמש"כ בחידושי שם

שם ור"ג נמי הכתיב עולה על מוקדה ההוא לאהדורי פוקעין הוא דאתא ואידך לאהדורי פוקעין מנ"ל כו' ע"כ, וכמ"כ איצטריך קרא גבי פרה אדומה בספרי פ' חקת ושרף את הפרה וגו' להביא את הפקיעים, וע' לעיל פ"ו ע"א תוד"ה עיכולי ובדף ק"ט ע"א תוד"ה כמאן ובבה"ז ובפמ"א ובחק נתן שם

שם ריה"ג אומר מתוך שנאמר כו', בילקוט תצוה רמז שפ"ד הגרסא ר' יוסי סתם, אך גרסא דהכא עיקרית דבסנהדרין ל"ד ובתו"כ ר"פ צו בכולהו הגרסא ריה"ג

שם עולת העוף פסולה איכא בינייהו, ע' במעין החכמה דפוס רעדלהיים דף מ"ג ע"ב

רש"י דיה ר' עקיבא אומר עולה בהאי קרא כתיב, ובשטמ"ק הגיה כתיב עולה, וברש"י סנהדרין ל"ד ע"ב, הלשון, עולה בההוא קרא נמי כתיב ע"ש, ובאמת בהאי קרא לא נזכר עולה, ובע"כ כמש"כ רבינו חננאל בסנהדרין שם וז"ל ר"ע אומר עולת תמיד, וכ"כ הגאון מלבי"ם ז"ל בהתוה"מ לתו"כ ר"פ צו, דקאי אקרא עולת תמיד לדורותיכם ע"ש, ועפ"ז צריך לשבש בכל השלשה מקומות, בגמרא צ"ל עולת תמיד כדגרס הר"ח, ובפירש"י בסוגיין ובסנהדרין, במקום בהאי קרא כתיב, צ"ל בפרשה זו כתיב

תוד"ה הנסכין כשרין והזבח פסול אי אפשר להיות לנסכין כשרין גמורין כיון דהזבח פסול אלא כלומר כשרין מפסול עצמן וע' בשטמ"ק, ונראה דדבריהם מבוארים ברש"י לעיל סוף ע"א, וע' מנחות פ"ט ע"ב תוד"ה שאם, וגם בהא דרש"י מסיק דבטלה תורת הקרבה מהנסכין, כוונתו לתורת ההקרבה עם זבח זה, אבל יודה למש"כ התוס' דכשרין מפסול עצמן, והכשרות תועיל לתתם לזבח אחר, כדתנן במנחות ע"ט ע"א הנסכים שקדשו בכלי ונמצא זבח פסול אם יש זבח אחר יקריבו עמו, וכן שם בתוספתא פ"ו הביא נסכיו לעולה ונטמא זבח או שנפסל יתנם לשלמים