אור הישר (זבחים) קנז

סבר מערבין לקרנות ע"ש, ובהכרח דלזה צריכינן קודם לדעתו דאין עולין מבטלין זא"ז, וזה מנא ליה לפ"מ דר' יהודא מבע"ל להאי קרא למין במינו שאינו בטל כדאמרינן במנחות כ"ב ע"ב, אולם לפי המבואר הכא ניחא, דאיהו דרש כתנא דהכא מקרא דקדש הם דאין עולין מבטלין זא"ז, וממילא מצי סבר דמערבין לקרנות

שם מתיב רבא והקריבו בני אהרן כו', ע' בשטמ"ק ובדק"ס

רש"י ד"ה שר"א. דדריש מום בם לא ירצו לכם בעיניה משמע הא ע"י תערובות ירצו, נ"ב כדלעיל ע"ז ע"ב וע"ש תוד"ה ורבנן

ע"ב ת"ל דם דם, ע' מנחות כ"ב ע"ב תוד"ה ור' יהודא וביומא נ"ח ע"א תוד"ה ר' יונתן

שם שיכול אין לי אלא אלו שנתערבה בתמורתה כו', ע' תו"כ ויקרא נדבה פרשה ד' ובראב"ד ור"ש משאנ"ץ ובהתוה"מ שם סי' ל"ט

שם אפילו למ"ד שיריים מעכבין חסרו אין מעכבין, ע' ירושלמי יומא פ"ה ה"ו ובש"ק שם

שם א"ל רבא תוספאה לרבינא, וכ"ה נמי בשבת צ"ה ע"א ובסוכה ל"ב ע"א ובב"ב ס"ד ע"א וביבמות ע"ה ע"ב ושם ד"פ ע"ב, רק התוס' בנדה כ"ז ע"א ד"ה אלא גרסי שם רבה, אולם בברכות ד"ג ע"א הגרסא רבה תוספאה וכה"ג במו"ק ד"ד ע"א ובב"ק קי"ט ע"א, ואפשר דרבא תוספאה ורבה תוספאה תרי גברי הוו, ותרווייהו בימי רבינא

במשנה נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים כשר, ע' תוספתא פ"ח

שם שר"ע אומר כל דמים שנכנסו לכפר בהיכל פסולין וחכ"א חטאת בלבד, ע' מה שהאריך בזה במעין החכמה דפוס רעדלהיים דף ל"ג ע"ב

שם ר"א אומר אף האשם שנאמר כחטאת כאשם, ר"א לטעמיה בדרשתו בזה לעיל רפ"ק, וע"ש ד"י ע"ב ובתוד"ה הרי ובמש"כ בחידושי שם

תוד"ה ואין, תימה כיון דתנאי היא אמאי הדר ביה בפ"ק דתמורה כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"ג ס"ס כ"ח ור"ס ל"ב ובת' חמדת שלמה חי"ד סי' יו"ד

תוד"ה נתן. וכגון דיהיב דמים הפנימים בחוץ לשם מים כו', ע"ל כ"ו ע"ב תוד"ה ואי ובמנחת בכורים על התוספתא זבחים פ"ח

דף פ"ב ע"א וניתיב לפנים והדר ניתיב לחוץ כו', ע' בגבורות ארי ליומא ספ"ב

שם משל דר"ע למה"ד לתלמיד שמזג לו רבו בחמין כו', כה"ג בתו"כ ויקרא נדבה פרשה ב', ובביאור סוגיא דהכא ע' בהתוה"מ פ' צו סי' ע"ב

שם קדשים קלים מנין ת"ל וכל חטאת דברי ר"ע א"ל ריה"ג כו', ע' בה"ג סי' ע"ג

שם אמר להם הן לא הובא לדבריו דר"ע קאמר, ע' ירושלמי פסחים פ"ז ה"ט ובמפרשים שם ולעיל ט"ז ע"ב תוד"ה והיכן, וע"ע בשעה"מ פי"ט ה"א מפסוה"מ

במשנה שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא ע"כ, דוקא על היוצא דדם אינו מרצה גם בדיעבד, וכן ביוצא דקומץ כדתנן במנחות כ"ה ע"א, אבל ביוצא דבשר מרצה הציץ בדיעבד, וע' פסחים ל"ד ע"ב רש"י ד"ה אי אמרת ובתוד"ה שאם ובלח"מ פ"א הלכה ל"א מפסוה"מ

תוד"ה מכדי. תימה דילמא ר"ע סבר לה כמ"ד קדק"ד טעונין מריקה ושטיפה כו', ע' בהתוה"מ פ' צו סי' ע"א

תוד"ה ת"ל כל חטאת צ"ע בריש אלו עוברין דפליגי בדרשה דכל, ע' במעין החכמה דפוס רעדלהיים דף ל"ד ע"א

תוד"ה אין לי, תימה כיון דכבר ריבה חטאת צבור איתרבי ליה חטאת זכר כו', ע' בהתוה"מ פ' צו סי' ע"ב

בא"ד זכר כגון שעיר דר"ח ע"כ, ובר"ש משאנ"ץ לתו"כ פ' צו ריש פרק ח' הלשון כגון שעיר נחשון

ע"ב ת"ר פנימה אין לי אלא פנימה היכל מנין כו', ע' בהתוה"מ פ' שמיני סי' נ"ו ושם פ' אחרי סי' ז'

שם ויאמר קדש ואל יאמר פנימה אמר רבא בא זה ולימד על זה מידי דהוה אתושב ושכיר כו', ע' בהתוה"מ פ' אחרי סי' ז' ושם פ' אמור סי' פ"ו ובגבורות ארי ליומא מ"ד ע"ב

שם אמר רבא בא זה ולימד על זה, ונרשם עה"ג דצ"ל רבה, אפשר משום דכעין זה קאמר רבה בקידושין ד"ד ע"א, אולם בילקוט שמיני רמז תקל"ד הגרסא רבא

שם לא נצרכה אלא לדרך משופש א"ל רבא והא הבאה כתיב ביה, ע' בגבורות ארי ליומא ספ"ב

רש"י ד"ה לא נצרכה. ומשופש מקום כך שמו בהקומץ רבה ע"כ, לפנינו לא נמצא שם מקום בשם זה, וגם התם טרחו המפרשים בפירוש דרך משופש, וע' הכא והתם בשטמ"ק, ובפירש"י בש"ס ווילנא החדשה נכתב תחת תיבת מקום, עקום, ובדק"ס כתב דבכ"י לא נמצא כלל תיבת משופש רק משובש, ובילקוט שמיני רמז תקל"ד ליתא תיבת משופש רק משופע

תוד"ה דמה, לקמן דרשינן דמה של זו ולא דמה של אחרת, ע"ל י"א ע"ב ולקמן צ"ג ע"א רש"י ד"ה מדמה

תוד"ה כיון, דאיכא תנא דלא דריש התם ובשר בשדה לענין יוצא, ע' חולין מ"ב ע"א רש"י ד"ה ובשר ושם ס"ח ע"א רש"י ד"ה ובשר ובמש"כ בחידושי שם.