אור הישר (זבחים) קמא

מרו"פ ע"ש, ולכאורה תירוץ זה אינו מתאים עם דעת התוס' בביצה ד"י ע"ב, גבי זימן שנים ומצא שלשה אסורים משום דאיכא חד דמיערב בהו, שהקשו דלבטול ברובא ותירצו דבע"ח חשיבי ולא בטלי ע"ש, ולפי הנ"ל לא יספיק תירוצם רק אם ירצה לשחוט כולם כאחד, אבל אכתי יוכל למשוך חד חד לשחוט ביו"ט, ועל כל אחד הרי נוכל לאמר כל דפריש מרו"פ, היינו אחד מהשנים שזימן, וא"ל דהתם משום דאיכא נמי ספק על כל השלשה ביחד דילמא אחריני נינהו, דהא דברי התוס' סובבים על האופן דאיכא חד דמיערב בין המזומנים, כמו במתניתין דאפשר שהיה רק שור הנסקל אחד מעורב בשני זבחים כשרים

תוד"ה ר"מ. וא"ת אם תרומה בזה"ז דרבנן א"כ בטלה קדושת הארץ א"כ כלאי הכרם נמי דרבנן כו', ע' פלתי סי' ק"ט סק"א

בא"ד אבל הכא תרתי דרבנן חד דבטלה קדושת הארץ ועוד דתרומת תאנים מדרבנן כו', ע"ל ע"ב ע"ב תוד"ה הראוי ובפמ"א ובמש"כ בחידושי שם

בא"ד א"נ כלאי הכרם כיון שיש בה איסור הנאה כו' חמור כמו דאורייתא, ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' כ' צד נ"ד אות כ"א

בא"ד היכי בעי למימר דקסבר ר"א ק"ר קידשה לשעתה וקידשה לע"ל ועוד דר' יהושע גופיה קאמר התם בהדיא הכי אלמא קסבר לא בטלה קדושת הארץ כו', ע' ביצה ד"ה ע"ב תוד"ה ובקש ומה שנרשם שם עה"ג ובמש"כ בחידושי לערכין דף ל"ב

תוד"ה ר' יהודא. בפ' הניזקין נפלו ונתפצעו כו', ע' תוס' מנחות כ"ב ע"ב

בא"ד ואור"ת דלא א"ר יהודא מין במינו בכל שהוא אלא בדבר לח כו', התוס' לשיטתייהו ביבמות פ"א ע"ב ובדף פ"ב ע"א ובמנחות כ"ב ע"ב דדוקא בדבר לח ומתערב אית ליה לר' יהודא דמב"מ לא בטל אבל דבר יבש בטל שפיר, וכ"ה דעת הרשב"א בחידושיו לחולין צ"ח ע"ב, אבל דעת רש"י ביבמות פ"א ע"ב דבכל דוכתא ס"ל לר' יהודא דמב"מ לא בטל, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ"ח ובת' באר יצחק חי"ד סי' יו"ד ובת' מהרש"ם ח"ב סי' ק"פ ובאגודת אזוב ס"ס ח'

בא"ד דכל איסורין שבתורה במינו בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך כו', ע' בס' התרומה סי' קס"ח ובס' המכריע חי"ד סי' כ"ד

בא"ד וחזר בו ר"ת דודאי אין חילוק בין לח ליבש כו', ע' בס' יראים סי' קל"ט

בא"ד ובעודה לתרומה ביד בעלים דאפשר לאיתשולי עלה כו', ע' נדרים נ"ט ע"א ובשעה"מ פט"ו ה"ד ממ"א

בא"ד דאית ליה לר' יהודא נבלות ושחוטות בטלות זו בזו כו', ע' ראב"ן סי' כ' וסי' שי"א

בא"ד וה"ר יצחק הלבן תירץ הא דידיה הא דרביה כו', ע' ר"ן לע"ז ע"ג ע"ב

ע"ב וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, ע' פמ"ג יו"ד סי' ק"י בשפתי דעת סקי"ד ובאור שמח פ"ח הי"א ממאכלות אסורות ובמש"כ בחידושי לבכורות די"ט ע"ב וד"כ ע"ב

שם ניכבשינהו דניניידו ונימא כל דפריש מרובא פריש אמר רבא גזירה שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת ויקריבו, וכ' התוס' לעיל ריש פרקין ובהנשרפין ד"פ ע"א דהך גזירה אינה אלא למזבח אבל בעלמא אמרינן דניכבשינהו דניניידו ע"ש, ולפ"ז יל"ד טובא לע"ד מאי מקשו התוס' בחולין צ"ה ע"א גבי נמצא ביד נכרי מותר, אמאי לא אסרינן משום גזירה שמא יקח מן הקבוע כדאמרינן הכא ע"ש, הלא כל הגזירה היא רק לגבי מזבח אבל לא להדיוט, ונמצא ביד נכרי עדיף טובא דלא צריכינן נמי לטצדקי דנכבשינהו דניניידו

אמנם לשיטת השאילתות בפ' ויקרא סי' ס"ח דאינו מחלק בין קדשים להדיוט, רק הוא הבין בתירוצא דרבא בסוגיין, דאי שרית ליה למיכבשינהו דניניידו איכא גזירה לשמא יקח מן הקבוע, וגזירה זו היא נמי בהדיוט, אבל אי ניידו מנפשייהו ופריש חד ודאי אמרינן כל דפריש מרובא פריש וע"ש בהעמק שאלה, לפ"ז אין מקום לקושית התוס' בחולין שם, דנמצא ביד נכרי לא גרע מניידו מנפשייהו ולא שייך בזה גזירה, וע' בחידושי הרמב"ן והרשב"א לחולין וברא"ש שם סי' כ"א ובשעה"מ פ"ב ה"ו מה' יו"ט ובח"ס חי"ד סי' ש"ז ובחידושי ח"ס לביצה ד"י ע"ב ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' כ' צד נ"ד אות י"ז ובת' משאת בנימן סי' ל"ז ובת' אא"ז כנסת יחזקאל ס"ס כ' ובפר"ח ליו"ד סי' ק"י ובשעה"מ פ"ב ה"ו מה' יו"ט ובשב שמעתתא שמעתא ד' פ"ב

שם גזירה שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת ויקריבו כו', ע' יומא ס"ה ע"ב תוד"ה ומשום ובמפרש ורא"ש לקנים פ"ב מ"ג ובחידושי הגרע"א ליומא שם

שם אלא מעתה מגיסא אסירא, כ"ה גרסת רש"י והשטמ"ק, ועה"ג נרשם נ"א אטו, וכ"ה הגרסא בתשובות הרשב"א סי' תש"ל, וע' בס' האשכול ח"ג סי' ל"ד

שם אמר רבא השתא דאמרי רבנן לא נקריב אי נקריב לא מרצה, ולכאורה איכא למפשט מהכא מה שנסתפקו האחרונים בדעתיה דרבא בתמורה ד"ד ע"ב דס"ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תיעבד אי עביד לא מהני, אם דעתיה הכי גם בדרבנן, והסמ"ע בחו"מ סי' ר"ח הביא מהא דאמר רב יוסף בכתובות פ"א ע"ב כיון דאמור רבנן לא ליזבין אע"ג דזבין לא הוה זביניה זביני, וראיה זו דחה בפנים מאירות ח"א ס"ס ל"ד דהתם הוא הפקעת זכותא דאחרינא וכיון דחסו חז"ל ואמרו שלא להפקיע זכותא גם דיעבד לא מהני, וסברא זו נקיט בת' הגרע"א סי' סי' קכ"ט וסי' קע"ד, וקצת סמוכין לדברי רב יוסף דכתובות, יש להביא מרב יוסף דנדרים ד"כ ע"א. דאמר הואיל ואמור רבנן