אור הישר (זבחים) קלג

ובנחל אשכול שם, וע"ע ברמב"ם פ"ז ה"ב ממ"א ובמ"מ ולח"מ שם ובשעה"מ פי"ז ה"ח מא"ב ובפמ"ג ליו"ד סי' ס"ד סק"א במשבצות

בא"ד שאני הכא דאיסור חלב קל הוא דהותר מכללו ולכך אתי איסור נבלה וחייל עליה, וכ"כ התוס' בחולין ק"ג ע"א ד"ה דאיסור ובשבועות כ"ד ע"ב ד"ה מיגו וביבמות ל"ג ע"ב ד"ה אמר, ויל"ד לע"ד אמאי נקטו התוס' מקלות דחלב דהותר מכללו, ולא כתבו משום חומרא דנבלה וטרפה, דנבלה מטמאה וטרפה אסורה מחיים, וע' חולין קי"ג ע"ב בד"ה ושאני ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' י"ג ובשעה"מ פי"ז ה"ח מאיסורי ביאה

, ע"ב כשבאת בדרך זו היא טמאה כשבאת בדרך זו היא טהורה, כ"ה גרסת הדק"ס

שם כפרה כתיב בה כקדשים, ע' ירושלמי סוטה פ"ט ה"ה ובש"ק שם ובמש"כ בחידושי לחולין י"א ע"א

שם ירידתה לנחל איתן אוסרתה, ע' בת' הגרע"א סי' ג'

רש"י ד"ה ירידתה, ובקידושין יליף לה דנאסרה מחיים, ע' ברמב"ם וכ"מ פ"י ה"ו מה' רוצח ובבאר שבע לסוטה מ"ז ע"א

תוד"ה כפרה כתיב בה כקדשים וקשה משילהי אותו ואת בנו, ע' בצ"ק ובמהרש"ל ומהרש"א ופני יהושע לקידושין נ"ז ע"א ובעונג יו"ט חא"ח סי' ו'. כל הזבחים פרק שמיני

במשנה כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות כו', בתמורה ר"פ כל האסורין הגרסא כל הקדשים, ועמש"כ בחידושי שם

שם שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפילו אחת בריבוא ימותו כולן, הא דלא חשיב במשנתינו צפורי מצורע, משום דעופות לאו זבחים נינהו כדלעיל מ"ד ע"א וע' חגיגה ד"ז ע"א וברש"י שם דיה בזבחים, אכן לפ"מ דבתמורה כ"ח ע"א גרסי במשנתינו כל הקדשים קשה, וכמ"כ יל"ד אמאי לא תני נמי שעיר המשתלח דעכ"פ חשיב ליה במשנה דע"ז ע"ד ע"א דתערובתו אוסר בכל שהוא, וע' בכ"מ פט"ז ה"ז ממאכלות אסורות

רש"י ד"ה אפילו. שנתערבו בחטאות המתות חמש חטאות מיתות נינהו כו', ע' שעה"מ פ"ד ה"א מפסוה"מ

רש"י דיה נתערבו זבחים כשרים בשור שנעבד בו עבירה אחד באחד ומפרש ואזיל מאי היא כגון שהמית את האדם כו' ע"כ, ולפ"ז יל"ד טובא לע"ד הלא במשנה קתני בשור שנעבדה בו עבירה או שהמית כו', ולפירש"י דהאי שהמית הוא פירושא דנעבדה בו עבירה, א"כ מאי או דקתני, ולולא פירש"י היה מקום לפרש, לפ"מ דאמר רבא בתמורה ד"ל ע"ב ולד הנרבעת אסורה היא וולדה נרבעו ולד נוגחת אסורה היא וולדה נגחו, ולפ"ז י"ל דהאי בשור שנעבדה בו עבירה קאי על וולדות אלו שאמותיהן נגחו או נרבעו כשהיו מעוברות כדביאר הרמב"ם בפ"ג הי"ב י"ג מאיסורי מזבח, ועל אלו נופל שפיר הלשון שנעבדה בו עבירה, שהוולדות עצמם אינם פועלי העבירה רק הנפעלים עם העבירה, ובתר הכי חשיב שהמית את האדם כו' שהן גופייהו עשו את העבירה, ומשנתינו חשבינהו בזו ואצ"ל זו וצ"ע כעת, וראיתי אח"כ בתוי"ט שהוא ישב על מדוכה זו וכ' ז"ל ותיבות או או נ"ל לפרשם כמו בין בין וע"ש בתפארת ישראל, שוב מצאתי בדק"ס דכל תיבת או במשנה לא היו בכ"י ישנים וגרסא זו נקטה רש"י ז"ל ע"ש, ולמה שהיה נלע"ד לפרש כנ"ל, יש מקום ע"פ הגרסא שלפנינו

תוד"ה כל. וא"ת תנינא חדא זימנא כו', ע' מה שתירץ בזה בחידושי הרי"מ לזבחים

תוד"ה אפילו. אבל נתערב בשוורים מעליא היה אומר ר"ל ניכבשינהו דניידן כו' ומתניתין דהכא דקתני ימותו כולן בנתערב בזבחים מיירי ולגבוה כו', ע' פלתי סי' נ"ז סק"ו ובסי' ק"י סקי"ד ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' כ' צד נ"ד אות כ"א ובחידושי באר שבע לחולין דף פ"ב ובפר"ח ליו"ד סי' ק"י סקכ"ו ובח"ס חי"ד סי' ש"ז ובאור שמח פט"ז ה"ז ממאכלות אסורות

בא"ד וגזירה שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת ומסקו מן הקבוע למזבח אבל בעלמא אמרינן ניכבשינהו דנדיין ע"כ, ע' שאילתות ויקרא סי' ס"ח ובהעמק שאלה שם ובאור זרוע ה' טריפות סי' ת"כ

בא"ד ומטעם זה היה אומר ר"ת דנראה לו להתיר דרוסת הזאב ברוב כו', ע' ת' רדב"ז ח"א סי' שע"ג ובת' פנים מאירות ח"א סי' ק"ו ובעונג יו"ט חא"ח סי' ל"ג

בא"ד ותירץ דלא אזלינן בתר רובא להחמיר כיון שנהרג בלא"ה במיתה אחרת, ע' בש"ק לירושלמי סנהדרין פ"ט ה"ה ובשער המשפט סי' ק"א סק"ב ובעונג יו"ט חא"ח סי' ד'

בסה"ד ועוד גזירא שמא יקח מן הקבוע כו', ע' בשאילתות ויקרא סי' ס"ח ובתוס' חולין צ"ה ע"א ד"ה ה"נ ובס' האשכול ח"ג סי' ל' ובת' הרא"ש כלל כ' סי' י"ז.