אור הישר (זבחים) קלב

רש"י ד"ה אינו דין. וכיון דקיי"ל בשחיטה מק"ו ילפינן מליקה דקדשים מינה בבנין אב כו', וקשה הלא זהו רק למאי דבעי הש"ס לעיל ד"נ ע"ב להוכיח לכתחילה ממשנתינו, דילפינן בבנין אב מדבר הלמד בק"ו. אבל לפי המסקנא שם לא יליף ר"מ כלל מבנין אב, אלא מהיקש דוזאת התורה והעוף כדאמר בסוגיין ר"מ קרא אשכח ודרש כו', ואפילו אי גמר מבנין אב הוא משום דמליקה בקדשים גמר משחיטה דחולין דהו"ל מלמד דחולין, וע"ש ברש"י דנ"א ריש ע"א ושם ד"נ ע"ב תוד"ה מה נבלת וצ"ע כעת

רש"י ד"ה הלא תכלם לשון תימה הוא ולשון ק"ו ע"כ, אולם לפ"מ שהבאתי לעיל בגמרא דברי הראב"ד בברייתא דר' ישמעאל, א"צ לכל זה, רק משום דכל המשל של נזיפת האב דקאמר רחמנא בלתי מובן, ובע"כ דהוא אלא ללמד דין ק"ו, ודמסיק תסגר שבעת ימים הוא להורות דדרשינן דיו, ודשניהם דאורייתא כנ"ל

רש"י ד"ה אם טרפה חיה פלוגתא היא באלו טרפות איכא למ"ד טרפה חיה ואיכא למ"ד אינה חיה ע"כ, מכאן ראיה למש"כ התוס' בחולין נ"ז ע"ב ד"ה ודילמא דלא גרסינן ע"ד ר' יהודא יולדת, דהא התם מסקו התוס' בד"ה סימן דאם יולדת בידוע שאינה טרפה, וכ"כ התוס' בע"ז ד"ו ריש ע"א דמאן דאית ליה טרפה יולדת כש"כ דאית ליה נמי טרפה חיה ע"ש, ואם איתא דס"ל לר' יהודא טרפה יולדת, מאי מספקא ליה לר' יהודה בסוגיין דקאמר אם טרפה חיה כו' ואם טרפה אינה חיה, הרי ס"ל דיולדת נמי ומכש"כ דחיה, ואפ"ל דקאמר הכי לאוקמי קרא אפילו למאן דלא ס"ל כוותיה, מ"מ עכ"פ מוכח דהאי קרא אתא להורות על טרפה ששחטה דמטמאה

רש"י ד"ה אלא האי טרפה. לא תדרשיה להכי דמבע"ל למעוטי טמאה דאין חלבה טהור כו', ע' ח"ס חי"ד סי' ס"ז

תוד"ה ק"ו. אור"ת דנקט י"ד יום משום דאמרינן בפ' המפלת דשלשה שותפין באדם שהקב"ה נותן בו עשרה דברים כנגד אביו ואמו כו', עמש"כ עה"ג הכא ובב"ק כ"ה ובב"ב קי"א ובחידושי הרמב"ן שם, וע"ע בירושלמי כלאים פיח ה"ג ובשאילתות יתרו סי נ"ו ובתמים דעים להראב"ד סי' קס"ב ובאבודרהם בברכת אשר יצר את האדם בחכמה

בא"ד וכלשון הזה איתא בפרקי דר"א ק"ו לשכינה שתי הסגרות ע"כ, לפנינו ליתא בפדר"א כלשון הזה, וע"ש סוף פרק נ"ד ובביאור הרד"ל ושם במבוא הפדר"א אות ז'

תוד"ה וכי. וי"ל דכל מילי דרשינן דהיקש הוא ואין היקש למחצה, ע' בשטמ"ק בסוגיין ובתוס' חולין כ"ז ע"ב ד"ה באיזה ובדורש לציון דרוש ח' ובת' מהרש"ם ח"ב סי' ק"ל

תוד"ה אי טריפה חיה. ור"מ נמי אשכחן פ' אלו טרפות נ"ז ע"ב דאמר טריפה אינה חיה דקאמר סימן לטריפה ל' יום ע"כ, לפנינו הגרסא שם רבי, וע' מה שהאריך בזה בח"ס חא"ח סי' פ"ו ובחי"ד סי' ל"ה ושם ח"ו סי' ס"ד ובאור שמח פ"א ה"ה מה' יבום

דף ע' ע"א האי נמי תיפוק לי מוחלב נבלה כו', ע' בדקדוקי סופרים

שם הואיל וטמאה אסורה מחיים וטרפה אסורה מחיים, ע' חולין ל"ז ע"א תוד"ה השתא ובחידושי הרמב"ן והרשב"א שם

שם התורה אמרה יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב יבא איסור טרפה ויחול על איסור חלב, ע' מכות ט"ז ע"ב תוד"ה ריסק ובכריתות כ"ג ע"א תוד"ה ומי ובת' הרדב"ז ח"א סי' ל"ה ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' קי"ז ובהשמטות שם ובאור שמח רפ"ז ממאכלות אסורות. שם ור"מ חד למעוטי שחיטה שהיא לפנים וחד למעוטי עוף טמא ור"י מנבלה נפקא ליה, ע' שעה"מ פ"ד ה"ב ממ"א

שם חד לשיעור אכילה בכזית וחד לשיעור אכילה בכדי אכילת פרס, ע' בהתוה"מ פ' אחרי סי' קכ"ו

שם אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר או אינו אלא בחלב בהמה טמאה כו'. ע' בריש העמוד רש"י ד"ה האי נמי ובמש"כ בחידושי שם

רש"י ד"ה האי נמי. דמהיכא תיתי לטהרה מהאי קרא דיעשה לכל מלאכה האי לאו בטמאה כתיב דהא כתיב ואכול לא תאכלוהו לחלב עכ"ל, והנה לפ"ז יל"ד בברייתא דלקמן בסמוך, דתניא וחלב נבלה וחלב טרפה בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר או אינו אלא בחלב בהמה טמאה כו', והנה הראב"ד והר"ש משאנ"ץ בברייתא זו השנויה בתו"כ צו פרשה יו"ד מפרשי, דהאי או אינו אלא בחלב בהמה טמאה קאי רק על טמאה ולא על טהורה, ובהתוה"מ שם סי' קל"ח פי' דקאי גם על טמאה יחד עם הטהורה ע"ש, בכל אופן קשה לע"ד איך אפשר לאמר כן, הלא אלו מהמדות שמנה בברייתא דר' ישמעאל דבר הלמד מענינו ודבר הלמד מסופו, והכא פתח הכתוב כל חלב שור וכבש ועז, ומסיק ואכול לא תאכלוהו, דרש"י שלפנינו הבין דזה מורה דוקא על טהורה ולא על טמאה, ולפ"ז מה מקום להסתפק בברייתא לאמר דכוונת פרשה זו היא על טמאה, הרי כמו דבר הלמד מענינו כן מדבר הלמד מסופו מוכח, דהאי חלב נבלה וחלב טרפה דכתיב באמצע, קאי דוקא על טהורה ולא על טמאה, וצ"ע כעת

רש"י ד"ה ועוד ממשמעותא דקרא נמי תקשה לן דלא בחלב חיה קאי כו', ע' נוב"י מ"ת חא"ח סי' קכ"א

תוד"ה אלא. ור"ת גריס אלא למעוטי חיה כו', ובדק"ס גריס הכי בגמרא

תוד"ה יבא. תימה למאן דאית ליה איסור מוסיף ל"ל קראי, משה"ק הגרע"א ז"ל הכא בגליון הש"ס חזר בתשובותיו סי' קס"ט, וע"ש סי' ק"ע ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' מ"ד, וע"ע בס' האשכול ח"ג סי' כ"ו