אור הישר (זבחים) קלא

עבודה שאפשר לבטלה, ולפ"ז י"ל דמשו"ה כשרה בשמאל משא"כ מליקה

, דף ס"ט ע"א רישא לאתויי שחיטת קדשים בפנים סיפא לאתויי מליקת חולין בחוץ, ע' בנוסחאות רש"י כת"י ולעיל ס"ח ע"ב תוד"ה אמר בסה"ד

שם תניא כוותיה דר' יוחנן מלקה זר מלקה פסול הפיגול והנותר והטמא אין מטמאין בבית הבליעה, לכאורה סתמא דמשנתינו ס"ל כברייתא זו דתנן כל הפסולין שמלקו אינו מטמא בבית הבליעה, ואפ"ה לא קשיא לרב די"ל רב תנא הוא ופליג, אבל לא צריכינן לזה, דבתוספתא זבחים ספ"ז תניא מלק הזר ומלק הפסול מטמאין בבית הבליעה הפיגול והנותר אין מטמא בבית הבליעה ע"ש, הרי דברייתא זו ס"ל כרב, אולם לפ"ז יל"ד קצת מדוע ל"ק בש"ס גופה תניא כוותיה דרב ותניא כוותיה דר' יוחנן, כמו בכה"מ בש"ס דאשכח ברייתא לכל חד דס"ל כוותיה

שם א"ר יצחק שמעתי שתים אחת קמיצת זר ואחת מליקת זר אחת תרד ואחת לא תרד ולא ידענא הי מנייהו. בחידושי לחולין מ"ט ע"ב ציינתי כה"מ בש"ס הנמצא כעין זה

שם הא נמי נבלה היא אלא ת"ל טרפה מה טרפה שוה בפנים כבחוץ אף כל שוה בפנים כבחוץ יצא שחיטת חולין בפנים וקדשים בין מבפנים בין מבחוץ הואיל ולא שוו בפנים כבחוץ אין מטמאין בגדים אבית הבליעה, וקשה הלא צירוף טרפה לנבלה בהאי קרא מבע"ל לאמר נבלה שיש לה טרפה למעוטי עוף טמא שאין במינו טרפה כדאמרינן לקמן ע"ב, וי"ל דזהו רק למ"ד איסור חל על איסור, אבל לר' יהודא דס"ל אין אחע"א איהו דריש את שאיסורו משום בל תאכל נבלה יצא עוף טמא שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלא משום בל תאכל טמא כדאמרינן לקמן ע"ב ובחולין ד"ק ע"ב, וממילא אייתר ליה טרפה לדרשה דהכא, אולם אכתי איכא למידק הרי לר' יהודא מבע"ל האי נבלה לטרפה ששחטה שמטמאה כנבלה, וע' במפרשי התו"כ פ' אחרי פרק י"ב

שם אמר רבא אם הועילה לו שחיטת חוץ לחייבו כרת לא תועיל לו לטהרה מידי נבלה, ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' ט'

שם ואין דנין דבר שלא בהכשרו מדבר שבהכשרו, עי' בפי' הראב"ד לתו"כ פ' אחרי פרק י"ב ובר"ש משאנ"ץ שם

במשנה מלק ונמצאת טריפה רמ"א אינו מטמא בבית הבליעה כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ה' טומאת כהנים סי' נ"ד

רש"י ד"ה אף נבילה. יצא נבילות הבא לה ע"י מליקת פנים בהכשר הואיל ומתיר את האיסור שבחייה לא היתה ראויה לקרב לגבוה והותרה במליקה זו עכ"ל, אולם בנוסחאות רש"י כת"י פי' דקאי אמליקה פסולה ומתרת את האיסור בזה שאם עלתה לא תרד, וכ"פ נמי הר"ש משאנ"ץ לתו"כ פ' אחרי פרק י"ב משנה יוד, וע"ש בפי' הראב"ד ובהתוה"מ שם ס"ס קכ"ו

תוד"ה וליטעמיך בסה"ד. ואי הוה מפרשינן בטעמא דר' יוחנן משום דיליף משחיטה אע"ג דלאו עבודה היא הוה ניחא, ע"ל ס"ח ע"ב תוד"ה אמר ובמש"כ בחידושי בגמרא שם

תוד"ה מליקת זר לא תרד לר"ש אבל לר' יהודא תרד כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ב

תוד"ה יכול. אבל איסורי הנאה הכשר אכילתן בשחיטתן כו', ע' בת' בית אפרים הי"ד ס"ס ט"ל

תוד"ה ואין דנין. וי"ל כיון דאם עלה לא ירד הכשירו קרינן ביה, ע' בת' מהרש"ם ח"א סי' ל"ד

ע"ב במשנה. ר' יהודא אומר מטמא בבית הבליעה, ע"ל ד"נ ע"ב תוד"ה ר' יהודא ובחולין נ"ו ע"א תוד"ה נבילות

שם אד"מ ק"ו אם נבלת בהמה שמטמא במגע ובמשא כו', ע"ל ד"נ ע"ב תוד"ה מה נבלת

שם והא דיו דאורייתא הוא דתניא מדין ק"ו כיצד ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה כו', פי' שאלמלא בא ללמד שדורשין ק"ו, למה לאדכורי נזיפת אביה כלל, אלא ודאי לאגמורי לשכינה ארבעה עשר יום, ומדמסיק נמי תסגר שבעת ימים, גמרינן נמי דדרשינן דיו כדפי' הראב"ד בברייתא דר' ישמעאל, וע' ברש"י סוכה ל"א ע"א ובתוס' שם ד"ה ור"י ובשאילות שלום לשאילתות משפטים סי' ס'

שם בהמה מטמא במגע ובמשא ועוף אינו מטמא במגע ובמשא עוף מטמא בגדים אבית הבליעה בהמה אינה מטמא בגדים אבית הבליעה, וכ"ה בחולין כ"ז ע"ב, ואיני יודע מדוע השמיט חילוק זה האחרון בה"ג ס"ה שחיטת חולין

שם ור' יהודא מ"ט אמר רבה קרא אשכח ודרש נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה בה, כ"ה גרסת השטמ"ק ודק"ס, וע' בפה"מ להרמב"ם פ"א מ"א דטהרות ובילקוט שמיני רמז תקמ"ז

שם א"ר יהודא טריפה למה נאמרה כו' אלא להביא טריפה ששחטה שמטמאה כו', ע' ירושלמי נזיר פ"ו ה"א ובש"ק שם ובהתוה"מ פ' אחרי סי' קכ"ו

שם והא"ר יהודא אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא וכי ימות מן הבהמה כו', עמש"כ בחידושי לחולין ע"ד ע"א

שם עוף טמא לר' יהודא מנבלה נפקא ליה כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח ס"ס ט'

שם דתניא ר' יהודא אומר יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בגדים אבית הבליעה כו', עמש"כ בחידושי לחולין ד"ק ע"ב

שם יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלא משום בל תאכל טמא כו', ע' בס' האשכול ה' טרפות סי' ט"ו ובנחל אשכול שם.