אור הישר (זבחים) קכה

ובעולת העוף נמי כתיב שם א' י"ז עולה הוא, ומ"מ חלקינהו התו"כ, דבחטאת דריש חטאת שיהיה כל מעשיה לשם חטאת הוא פרט לשמלקו שלא לשמו ע"ש, הרי דאית ליה תרי קראי חד לכתחילה וחד לפסול דיעבד, ואילו בעולה תניא התם עולה לשם עולה, אבל לעכב ולפסול דיעבד לית ליה קרא, דהאי הוא דכתיב גבי עולה, מבע"ל למיצה דם הגוף ולא מיצה דם הראש, דדוקא אז כשרה ולא להיפוך, משום דרוב דמים בגוף שכיחי כדמסקינן בשילהי פרקן ע"ש, וא"כ הרי קראי מוכיחים לפי דרשות התו"כ כדין משנתינו, ומעתה תפול הספק אליבא דבן עזאי דפוסל עולה שנשחטה שלא לשמה כפסח וחטאת כדתנן לעיל י"א ע"ב, ומסקינן שם י"ג ע"א דלית ליה מקרא או מי"ג מדות, רק גמרא גמיר לה הכי מפי ע"ב זקנים ע"ש, דלפ"ז אפשר דקבלתו היתה גם בעולת העוף שנמלקה שלא לשמה, שתהא דינה ג"כ כחטאת העוף, והא דלא פליג גם במשנתינו, משום דסמיך אהא דקבע האי דינא בעולת בהמה להיות כחטאת בהמה מפי הקבלה וה"ה לעופות, א"ד שאני עופות דבדידהו מורים הכתובים לפסול בחטאת ולא בעולה כנ"ל, משו"ה לא פליג דס"ל כתנא דמתניתין וצ"ע כעת

רש"י ד"ה בהמה. המחטא אותה אותה דמה למעלה ואין אחרת דמה למעלה, לשון הש"ס לפנינו לעיל ד"י ע"ב אותה דמה למעלה ואין דמו של אחר למעלה, אבל בתוס' לעיל נ"ב ע"ב ונ"ג ע"ב הוא כגרסת רש"י דהכא

תוד"ה חטאת. משום דדם חטאת קודם לעולה כו', נ"ב כדתנן לקמן פ"ט ע"א, וע' לעיל ד"ז ע"ב תוד"ה ריצה

תוד"ה מגופה של חטאת מדכתיב והזה מדם החטאת ולא כתיב ולקח דמשמע בכלי ע"כ, ולפ"ז יל"ד הלא בקדשים בעינן שנה עליו הכתוב לעכב, והכא נובע כל האי דינא רק מדלא כתיב ולקח, ומטעם זה הרי היה די להצריכו לכתחילה, ובתוספתא ספ"א מסקינן אהאי דינא, כולן שקבלן ביד והזה בכלי בכלי והזה ביד הרי אלו פסולין וצ"ע כעת, וע' בהתוה"מ ויקרא סי' של"ד

דף ס"ה ע"א במשנה. חטאת העוף שמלקו שלא לשמה כו', במחשבה זו פסולה ואין בו כרת כדתניא בתוספתא פ"ז, והיינו דפריך הש"ס לעיל ט"ו ע"א אלא חטאת העוף דפסיל בה מחשבה כו', וע"ש ברש"י ותוס'

שם לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין, ע' מנ"ח מצוה קמ"ד

שם והקריבו מה ת"ל לפי שנאמר כו', כל הברייתא נשנית בתו"כ נדבה פרשה ז' וע"ש במפרשים

שם ומלק והקטיר מה הקטרה בראש המזבח אף מליקה בראש המזבח, וכ"ה בתו"כ שם דילפינן מליקה מהקטרה, אכן בירושלמי יומא פ"א ה"א הגרסא מה מליקה בראש המזבח אף הקטרה בראש המזבח

שם ונמצה דמו כולו, ע"ל ס"ו ע"ב תוד"ה ואלא ובסוגיין תוד"ה דמו

שם וכי תעלה על דעתך לאחר שהקטיר חוזר וממצה, ע' בהתוה"מ ויקרא סי' פ"ג

שם אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה, ע' תוספתא פ"ז

שם עושה מערכה על גבי סובב איכא בינייהו, ע"ל נ"ד ע"א תוד"ה ואי ובגבורות ארי ליומא מ"ה ע"ב במלואים

שם והסיר את מוראתו זו זפק, ע' ברמב"ם פ"ו הכ"א ממעה"ק ופי"ד ה"ז מפסוה"מ ובכ"מ שם

שם אבא יוסי בן חנן אומר נוטלה ונוטל את קורקבנה עמה, כ"ה הגרסא הנכונה, ובש"ס ווארשא תרכ"ח נדפס נוטלה ואין נוטל קורקבנה עמה והוא טעות, ובתוספתא פ"ז הלשון אבא יוסי בן דוסתאי אומר קרקבנין היה זורקן על גבי הדשן, וע' בלח"מ פ"ו הכ"א ממעה"ק וברש"י ויקרא א' ט"ז ובמזרחי והתוה"מ ותורה תמימה שם

תוד"ה והקריבו. וא"ת דבפ"ק דחולין כ"א ע"ב דריש לדרשה אחרינא כו', ע' מה שתירץ בזה בשטמ"ק, וכ"כ הר"ש משאנ"ץ בביאורו לתו"כ נדבה פרשה ז', וע' בחידושי הרמב"ן והרשב"א לחולין שם

תוד"ה עוף. וא"ת קמיצה תוכיח כו', וכן הובא בר"ש משאנ"ץ לתו"כ ויקרא נדבה פרשה ז' משנה ב'

תוד"ה בן עוף. דמעיקרא סמיך אהקישא דזאת התורה כו', ע' בתוס' ריש מנחות ולעיל כ"ד ע"ב ד"ה והרי

תוד"ה ת"ל. דאדרבה נקיש בהיקשא דזאת התורה לעולה דבעיא כלי ע"כ, ע' בתוספתא פ"ז ובמנחת בכורים ושם בתוספתא פ"א וצ"ע

תוד"ה אף. דעולה לא ילפא אלא מהיקשא דהקטרה כו', ע' חולין כ"ב ע"א רש"י ד"ה השתא ובתוס' ורא"ש ריש קנים ד"ה עולת העוף ובמש"כ בחידושי שם

ע"ב ת"ר ושסע אין שיסוע אלא ביד כו', וכ"פ הרמב"ם בפ"ו הכ"ב ממעה"ק, וע' בתוספתא פ"ז ובהגהות הגר"א ז"ל שם

שם וכן הוא אומר וישסעהו כשסע הגדי ע"כ, וזה אין ענין להא דאמרינן בחגיגה ד"י ע"ב ובנדה כ"ג ע"א דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן, דהכא הוא רק כעין גילוי מילתא על תיבה זו שמשתמשת בלה"ק בדרך זה, ובכעין זה אמרינן בב"ק ד"ב ע"ב והאי מילף הוא גילוי מילתא בעלמא הוא דנגיחה בקרן ופירש"י לא גמרינן מדברי קבלה לא חיוב ולא פטור אלא גילוי מילתא הוא דכל היכא דכתיב נגיחה בקרן הוא ע"ש, וה"נ אתא קרא דוישסעהו דמסיק ומאומה אין בידו, להורות דגם ושסע האמור בתורה ביד הוא, ומצאתי בפ"ה לקונטרס תורת נביאים או דברי קבלה