אור הישר (זבחים) קכג

מורא רבו. אבל אין זה ענין להא דבסוגיין, דהכא איירי באכילה דעבד במקום אדונו, דוגמת עבודה דאדם עובד במקום רבו דהכא, אמנם היכא אשכחן דתלמיד לא יאכל במקום רבו, אדרבא חזינן בברכות מ"ו ע"ב רב ור' חייא הוו יתבי בסעודתא קמיה דרבי כו', ושם מ"ז ע"א תניא שנים ממתינין זה לזה בקערה כו' ואם בא לחלוק כבוד לרבו כו' וע' במס' ד"א רבה פ"ז, ובפסחים ק"ח ע"א איבעיא להו תלמיד אצל רבו אי בעי נמי הסיבה, והאריכות הוא למותר

רש"י ד"ה היו נקמצות בכל מקום ואין טעונות צפון עכ"ל, בתוספתא פ"ז הלשון מנחות היו נקמצות בכ"מ בעזרה אפילו בראש של מזבח ע"ש, ולפ"ז היה מקום לכאורה לפרש גם במשנתינו דהאי בכ"מ בעזרה אתא לרבות ראשו של מזבח, אמנם לפ"מ דמפרשינן בגמרא דחידושא דכ"מ בעזרה דמשנתינו הוא, או משום דמנחה היא קדשי קדשים כעולה להכי תטעון צפון כעולה, אי נמי מפני שהיה מקום לאמר שתהיה הקמיצה דוקא בקרן מערבית דרומית כמו ההגשה ולהכי קמ"ל דנקמצת בכ"מ בעזרה, ועכ"פ לפי אוקימתת הש"ס בע"כ כוונת התנא לרבות כל שטח העזרה שבכ"מ ממנו נקמצת, ולהכי שפיר פירש"י ואין טעונות צפון, וארווחנא נמי להבין לפ"ז הא דקתני בתוספתא בכ"מ בעזרה, דהתם אתא נמי לרבות כל שטח העזרה ודלא תטעון דוקא צפון, והא דמסיק שם אפילו בראשו של מזבח היא בבא אחריתא ולאשמעינן דגם זה כשר

תוד"ה כל. עד דמשתיירי ל"ב אמה לכבש כו', ע' בהתוה"מ תרומה כ"ז בפסוק ונתתה אותה תחת כרכב המזבח ובפ' ויקרא סי' פ"ו

תוד"ה חוץ. ולא דק בקונטרס דאין גבוה אלא חומש אמה חסר משהו ע"כ, בצ"ק משבש גרסת התוס' וגריס נמוך, במקום תיבת גבוה, וכדבריו משמע בתוס' מנחות צ"ז ע"ב וע' פמ"א, אולם בת' מהר"ם ב"ב סי' רל"ט גריס כי אינה אלא חומש אמה חסר משהו

ע"ב ומקיפין ויורדין דרך שמאל כו', והיינו דתנן לעיל נ"ג ע"א עלה בכבש ופנה לסובב כו' וביומא מ"ג ע"ב בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש ויורדין במערבו כו', וע' תוספתא זבחים פ"ז ובפסיקתא פיסקא ויהי המקריב

שם חוץ מן העולה לג' דברים אלו שהיו עולין ויורדין על העקב. והיינו דתנן בסוכה מ"ח ע"א עלה בכבש ופנה לשמאלו

שם לפני ה' יכול במערב כו', ע' ברש"י ותוס' למנחות י"ט ע"ב ושם ס"א ע"א תוד"ה אבל ובהתוה"מ פ' צו סי' כ"ו ובתורה אור שם, וע"ע בפי' הראב"ד שם ובפ' מצורע פרשה ג'

שם קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי, ע' בהתוה"מ ויקרא סי' ס"ו

שם בכל מקום היתה כשרה למליקתה אלא זה היה מקומה להזאתה, ע' בראב"ד ורז"ה וחק נתן ריש קנים ובמש"כ בחידושי שם

שם מלקה בכ"מ במזבח כשרה, ובשטמ"ק גריס מליקה במקום מלקה, ובודאי שינה גרסת הש"ס דהכא משום הגרסא דלקמן ס"ז ע"א ומנחות ד"ב ע"ב, וגרסא זו נ"מ נמי לדינא, דמלקה משמע רק דיעבד ומליקה היא לכתחילה, ומסוגיין נמי משמע דגרסת מליקה עיקר, דהא קאמר תנינא להא דת"ר וקאי על דברי רב אשי דאמר בכ"מ היתה כשרה למליקתה, ומזה פסק הרמב"ם בפ"ז ה"ט ממעה"ק במש"כ וכ"מ מן המזבח כשר למליקתה, ולשון זה משמע לכתחילה. ולפ"ז יל"ד קצת ע"ד הגר"א ז"ל בתוספתא פ"ז, דהתם תניא מלקה בכ"מ בעזרה כשרה, והגיה הגר"א ז"ל דצ"ל מלקה בכ"מ במזבח, ובודאי הוא מהא דבסוגיין, ובכ"ז לא חש להגיה ולכתוב מליקה במקום מלקה, דנ"מ נמי לדינא כנ"ל וצ"ע

רש"י ד"ה ומקיפין. שמאל לעולים במזבח כו', בשטמ"ק גריס שמאל העולים למזבח, ובת' אבקת דוכל סי' ט"ו גריס שמאל לעולין במזרח

תוד"ה מה. וא"ת מנחת חוטא חלוקה משאר מנחות כו' הו"ל למיתני במתניתין כו', והרמב"ם פי"ב הי"ב ממעה"ק שכ' בסתם הקמיצה בכל מקום בעזרה, והוא כסתימת המשנה לעיל ע"א, משמע דס"ל כרש"י דכל המנחות באין יוצא מן הכלל אינן טעונות צפון

דף ס"ד ע"א שאם היזה ולא מיצה כשרה כו', והא דאמרינן במנחות ד"ג ע"א אמרי דילמא מיצוי דבתר הזאה הוא ע"ש, היינו לכתחילה דעכ"פ למצוה ודאי בעינן לכו"ע, והכא איירי לעיכובא דיעבד דמיצוי לא מעכב, אולם זהו רק בנוגע למיצוי, אבל עצם ההזאה ודאי מעכבא אפילו דיעבד, דהזאה דעוף קיימא במקום זריקה דבהמה, כדפירשו רש"י ותוס' במעילה ר"פ חטאת העוף, ונ"מ נמי לענין דאם מלקה ולא יצא ממנה דם, דכה"ג בשחיטה כשרין כדתנן בחולין ל"ג ע"א, אבל הכא פסולה דבעינן שיהא ראוי להזות, ועמש"כ בחידושי למעילה ד"ח

שם ופינה את הגחלים אילך ואילך וחתה מן המאוכלות הפנימיות כו', הארכתי בזה בחידושי לתמיד דף ל"ג ע"א

שם מ"ט א"ר יוחנן נסכים שמא יתעשנו, ע' ח"ס חא"ח סי' קפ"ז

רש"י ד"ה מבית הדשן. וכתיב גבי מוראה ונוצה והשליך כו', ע' מעילה י"א ע"ב תוד"ה דישון ובמפרש למשנה דתמיד ספ"ק ובתוי"ט ובאר שבע שם

רש"י ד"ה צבר בסה"ד, והיינו דפריך ליה טפי מתלתין וחדא הויין ומשנינן מקום גברא לא קחשיב והוי להו טפח יותר משלשים כ"ה גרסת השטמ"ק, ולכאורה לפי חשבון זה אין להוסיף בזה מאומה, ותמוה על אשר מאמר זה גופה דר' יוחנן הכא, אמר ר' חנינא במדרש סוף קהלת עה"פ והתעותו אנשי החיל אלו הכהנים כו', ושם מסיק גבורתם של הכהנים שהיו