אור הישר (זבחים) קכ

ובסנהדרין נ"א ע"ב כל שחיטת קדשים לא ליתני הלכתא למשיחא, היינו לפ"מ דל"ל הקבלה דמקריבין אע"פ שאין בית, בע"כ דאין אנו יכולים להקריב שום קרבן עד דאתא משיחא, וע"ל פ"ז ע"א תוד"ה הלכתא

ובדרך זה מיושבים כמה וכמה קושיות התוס' בש"ס, שהקשו הלכתא למשיחא ונשארו בקושיא, כמו לעיל שם ובסנהדרין שם ובמנחות ס"פ התכלת וביומא י"ג ע"א ובשבת קל"ג ע"א ובפסחים ס"ט ע"ב, די"ל דקושית הש"ס הלכתא למשיחא היא רק לרב יוסף או לכל מאן דל"ל הקבלה, אבל כל הני דהקשו התוס' אליבייהו, אפשר דס"ל הקבלה דמקריבין אע"פ שאין בית, ולדידהו לאו הלכתא למשיחא היא, דמצינו נמי להקריב אף בזה"ז, וע' תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז ובמש"כ בחידושי לעיל מ"ה ע"א

ואף דלדידן נ"מ בין קדושת הבית לקדושת הארץ כדכתבו התוס' בד"ה ואחד ועמש"כ בחידושי שם, מ"מ ר' יוחנן לגרמיה כמו דס"ל הקבלה דמקריבין אע"פ שאין בית, כמ"כ ס"ל דלא בטלה קדושת הארץ כדאמרינן ביבמות פ"ב ע"ב, דאיהו ס"ל כר' יוסי דירושה ראשונה ושניה יש להן ושלישית אין להן, והיינו דא"ל איהו לר"ל שם פ"א ע"א מי סברת תרומה בזה"ז דרבנן, וכן קאמר ר' יוחנן בירושלמי חלה פ' שתי נשים רבותנו שבגולה היו מפרישין תרומות ומעשרות, משום דאיהו ס"ל דקידשה לע"ל, וע' בתוס' חולין ד"ז ריש ע"א ובמש"כ בחידושי שם, וע"ע בנחל אשכול לס' האשכול ח"א ה' בית הכנסת ושם ה' תפילת מנחה

שם ואחד שהעיד להם על מקום המזבח, בילקוט דברי הימים רמז אלף פ' הגרסא מקום המקדש

שם ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית, והנה גם מהכא מוכח כמש"כ בחידושי לעיל בסמוך דאע"פ ששמעו כן מפי הנביא מ"מ הוצרכו ג"כ למצוא סמך מן הכתוב בפ' שופטים משנה תורה, ודרשינן בסנהדרין כ"ב ע"א כתב הראוי להשתנות וכ"ה בתוספתא שם פ"ד ובספרי שם, וע' ירושלמי מגילה פ"א ה"ט ובסוטה פ"ז ה"ב וברשב"א וריטב"א דיש מגילה ובת' הרדב"ז ח"ג סי' תמ"ב ומש"כ בזה הגאון ר' טעביל ז"ל ממינסק בחלק הדרשות לספרו בית דוד דרוש ו'

והנה אע"ג דבכל עדותן קאמר בלשון אחד שהעיד להם כו', ולא פרט מי היה המעיד ועל איזה דבר, מ"מ זה קרוב לאמר דהעדות על התורה שתכתב אשורית העיד מלאכי, לפ"מ דתניא במגילה ט"ו א"ר יהושע בן קרחה מלאכי זה עזרא, ור"נ קאמר שם מסתברא הכי, וע' יבמות פ"ו ע"ב תוד"ה מפני ובכתובות כ"ו ע"א תוד"ה בתר, ובסנהדרין כ"א ע"ב אמרינן דאע"פ שלא ניתנה התורה ע"י עזרא נשתנה על ידו הכתב, וע"ש כ"ב ע"א רש"י ד"ה וכתב ובד"ה את משנה התורה

שם מה"מ א"ר הונא א"ק המזבח כו', בילקוט תרומה רמז שע"ד הוא בשם סתמא דהש"ס ולא בשם רב הונא

שם שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע פסול, ברמב"ם ספ"ב מבית הבחירה מסיק שארבעתן מעכבין ע"ש, ואינו מבאר אם ארבעתן ביחד או כ"א מהארבעה מעכב, אמנם בתוספתא מנחות פ"ו תניא בהדיא קרן וכבש ויסוד וריבוע מעכבין זה את זה ר' יוסי ב"ר יהודא אומר אף הסובב, וכ"מ נמי בתו"כ ויקרא נדבה סוף פרשה ד' דהתם תניא המזבח סביב בזמן שהוא סביב ולא מזמן שניטל קרנו של מזבח הא אם ניטלה קרנו של מזבח ועבד עליו עבודתו פסולה ע"ש, הרי דבחד מינייהו סגי לפסול

שם איזהו כרכוב בין קרן לקרן כו', ע' ברש"י תרומה כ"ז ה'

רש"י ד"ה לאו היינו. להם נגלה מקום המקודש למזבח ע"כ. בעזרת כהנים למדות פ"ג מ"א הביא בשם ילקוט חדש דבאותו המקום שנמול אברהם אבינו ונשאר דמו שם נבנה המזבח ולכך נאמר ואת כל דמו ישפך אל יסוד המזבח ע"ש, ולפנינו מבואר הכי בפדר"א פכ"ט, וע"ש ס"פ ל"א ובביאור הרד"ל שם

רש"י ד"ה אלא אמר רב יוסף. ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו כו', ע' במפרשים ובמש"כ בחידושי לעיל ד"ס ע"א בתוד"ה מודה

רש"י ד"ה מה בית ס' אמה. עד ששים אמה יש לו מקום ראוי ומקודש אם ירצו, כ"ה גרסת השטמ"ק, ובזה נשמר רש"י מקושית התוס' בד"ה מדת

רש"י ד"ה שכל מקום. כי היכי דחשיב צד מזרחית פני אהל מועד מחמת שהפתח שם, ע' בהתוה"מ ויקרא סי' מ"ד ובפ' חקת סי' י"ד, וע' ברש"י יומא נ"ג ע"א ד"ה שחיסר ובגבורות ארי במלואים שם

רש"י ד"ה אותו היום שניסך כהן צדוקי מי החג על רגליו ורגמוהו כל העם כדאמרינן בסוכה מ"ח ע"ב עכ"ל, לשון הברייתא שם ורגמוהו כל העם באתרוגיהן, וכן העתיק הר"ש משאנ"ץ ז"ל בביאורו לתו"כ ויקרא נדבה סוף פרשה ד' אשמעתא דהכא וז"ל ורגמוהו באתרוגים ע"ש, והוא פלא דלעד"נ דבכוונה שייר רש"י הכא תיבת באתרוגיהן, דבסוכה שם פירש"י נמי נפגמה קרן המזבח ע"י אבנים שזרקו בו ע"ש, ולכאורה הלא שם גופה צריך ביאור, אבנים מאי בעו התם, הלא בברייתא תניא שרגמוהו באתרוגיהן, ובע"כ דרש"י הוכרח לפרש הכי משום סוגיא דיומא כ"ו ע"ב דהתם דייק מהך ברייתא דאין מנסכין מים בחג אלא בתמיד של שחר, משום דהא דתנא באתרוגיהן הוא רק ללמדנו שניסוך המים אינו אלא בשעת נטילת לולב וע"ש רש"י ד"ה באתרוגיהן, הרי בהדיא דהרגימה לא היו באתרוגים, ולהכי שייר רש"י הכא תיבת באתרוגיהן. ובסוכה שפיר פי' באבנים

רש"י ד"ה דילמא מקום מערכה קאמר דהוי אמה שבין הקרנות כו', ע' בהתוה"מ לפ' תרומה כ"ז א'.