אור הישר (זבחים) קיח

לא היה מקום לכל מה שדקדקו ברש"י ותוס' בזה, די"ל דלפ"מ דמסקינן דכל חידושא דברייתא הוא דלא איפסיל להו ביוצא ומטעמא דכתיב ונסע אהל מועד אע"פ שנסע אהל מועד הוא. ואם נגללה הידיעה מן הרוח זה אין לו שייכות לנסיעת אהל מועד דהמשכן והמזבח עמדו במקומם, ולהכי נקטו בש"ס קודם שיעמידו לוים את המשכן, דבזה נמשכו בגרסתם בתר סוגיא דלעיל נ"ח ע"ב ע"ש

רש"י ד"ה וחד. וקודם שיעמידו לוים את המשכן דנקט הכא לאו דוקא כו', עה"ג נרשם גרסת הצ"ק בדברי רש"י אלו, וע' בשטמ"ק ובר"ש משאנ"ץ לתו"כ ויקרא נדבה פרשה ד' משנה י"ד

בא"ד וההיא דאיזהו מקומן שלמים דוקא קאמר משום דכתיב בהו ושחטו פתח אה"מ כו', וכן פירש"י בנזיר מ"ה ע"א, וע' בתוס' לעיל נ"ט ע"ב ובמנחות מ"ט ע"ב ושם צ"ה ע"א וביומא כ"ט ע"א ובתוס' ישנים שם ושם ס"ג ע"א ובסוגיין תוד"ה קודם ובמש"כ בחידושי שם

תוד"ה קדשים. אבל לגבי קדשים קלים ודאי לא מיפסלי ביוצא משום מסע המחנות כו', ע' מנחות צ"ה ע"א תוד"ה מר ובתוספתא כלים ב"ק פ"א ובזבחים פי"ג ובמנחת בכורים וחסדי דוד שם

תוד"ה קודם. אלמא ילפינן שאר קרבנות שאין שוחטין משלמים, והנה בתוי"ט פ"ג מ"ז דתמיד כ' וז"ל מצאתי כתוב דלמדין בגמ' אל פתח אה"מ עד שתהא פתוח ומשם למדין לכל הקרבנות, והעיר על דבריו בתורע"א הלא כן כתוב להדיא בתוס' יומא כ"ט ע"א ע"ש, ובת' מקום שמואל סי' ס"ב תפס ג"כ ע"ד התוי"ט מדברי התוס' שלפנינו, כן תירץ בתשובה הנ"ל אגב אורחיה קושית התוי"ט ע"ד הרמב"ם שכ' שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין ולדברי המצא כתוב הרי כל הקרבנות כן, וכ' שם דהרמב"ם אזיל בשיטת רש"י דשלמים דוקא נקט ע"ש, ובלא"ה גם התוס' מסכימים לדעת רש"י בכ"מ בש"ס כמש"כ בחידושי לעיל בסמוך ע"ד רש"י ע"ש, וע' במנ"ח מצוה קט"ו

בא"ד דהא בהיקשא דזאת התורה נילף לפסולא משלמים כו', ע"ל ד"ד ע"ב ודף כ"ד ע"ב תוד"ה והרי, כ"ח ע"ב תוד"ה מה, מ"ד ע"א תוד"ה נאכל ולקמן צ"ח ע"א ובמנחות פ"ג ע"א וביבמות ד"ע ע"ב תוד"ה דפסח ובמה"פ לירושלמי שם

בא"ד ודמי לקדק"ד ששחטן בדרום בפ"ק דמעילה ד"ב דכמאן דחנקינון דמי כו', ע"ש תוד"ה חוץ לזמנו ובמש"כ בחידושי שם

ע"ב ולאחר שיפרקו לוים את המשכן כו', ע"ל בתוס' קי"ז ריש ע"א

שם א"ק ונסע אה"מ אע"פ שנסע אהל מועד הוא, ע' בהתוה"מ פ' אחרי סי' צ"ד

שם א"ר חסדא אמר רב מזבח של שילה של אבנים היה תניא נמי הכי רבי אומר כו', כ"ה הגרסא בילקוט יתרו רמז ש"ו ובילקוט דברי הימים רמז אלף פ"ד ע"ש, ובמקום מתיב רב אחא בר אמי, גריס שם רב אחדבויי בר אמי

שם מה ת"ל אבנים ג' פעמים כו', ע' במכילתא ס"פ יתרו בקרא דואם מזבח אבנים ובהתוה"מ שם

שם אש שירדה מן השמים בימי משה כו', זה היה בר"ח ניסן שמיני למילואים כדתניא בשבת פ"ז ע"ב ובספרא ר"פ שמיני ובספרי נשא בפסוק ויהי ביום כלות משה

שם עד שבא מנשה וסילקה, ע' תו"כ ויקרא נדבה סוף פרק ה' ובפי' הראב"ד שם

שם הוא דאמר כר' נתן כו', בילקוט יתרו שם הגרסא ר' יוסי, אכן במכילתא שם בקרא דמזבח אדמה משמע כמו שהוא לפנינו בגמרא, וע"ש בהתוה"מ

שם מ"ט א"ר יוסף משום דלא ספיק כו' כי אתא רבין אר"ש בן פזי שיתין הוסיפו, ע' עזרת כהנים למדות שם

שם מעיקרא סבור מזבח אדמה שהוא אטום באדמה ולבסוף סבור כו', ע' בהתוה"מ ס"פ יתרו בפסוק מזבח אדמה

רש"י ד"ה לא נסתלקה שבשעת המסעות כופין עליו פסכתר כו', האי פסכתר היה של נחשת כדפירש"י בפ' במדבר ד' י"ג וע"ש בשפתי חכמים, אמנם זהו רק לדעת ר' יהודא בתו"כ פ' צו בפסוק אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה אף במסעות, ור"ש ס"ל שבשעת המסעות נסתלקה האש, וע"ש בהתוה"מ ובפרקי דר"א פרק נ"ג ובביאור הרד"ל שם

רש"י ד"ה אלא בימי שלמה שנסתלקה משם למזבח אבנים שעשה שלמה ע"כ, ע' תו"כ ויקרא נדבה פרק ה' משנה יו"ד וברא"ש משאנ"ץ ובהתוה"מ שם סי' מ"ט

רש"י ד"ה גמא גימל יוונית עשויה כמין כף פשוטה שלנו כו', ע' בת' עין יצחק חי"ד סי' כ"ח

רש"י ד"ה הכא במקדש שני אין אש של שמים מסייעתן כדילפינן בפ"ק דיומא וארצה בו ואכבד מחוסר ה' אלו ה' דברים שחסר מקדש שני ואש אחד מהן ואמרינן התם מיהוו הוו סיוע לא מסייעו ע"כ, רש"י הוכרח להביא הס"ד והמסקנא ביומא שם, משום דגם לפי הס"ד היה מקום לפרש לשון הש"ס דהכא אין אש של שמים מסייעתן, משום העדר מציאותן במקדש שני, דוגמא דאמרינן במקדש ראשון דאש שמים מסייעתן מפני מציאותן, להכי הביא רש"י גם המסקנא דהתם להורות אהא דבסוגיין, דגם הכא הכוונה דבאמת הוה, וממילא תתפרש אין אש של שמים מסייעתן סיוע ממש כמסקנא דהתם

ובהני חמשה דברים הואיל דאתא לידן, יש להתפלא ע"ד הפרדס הגדול סי' רפ"ג, שהביא מאמר זה בהלכות ספר תורה דאין עניינם להתם וצ"ע

תוד"ה לאחר. תיפוק לי משום פגימת מזבח ואי חזרו והעמידו בו ביום ואז יאכלוהו הא כיון שנדחה