אור הישר (זבחים) קטו

כשיבנה המזבח יקריבו שאין בע"ח נדחין, וזהו ודאי רק אליבא דרב דפסק כוותיה גם במק"א, ואח"כ כתב בהלכה בפ"ע הקדיש בהמות עד שלא נבנה המזבח, כשיבנה מקריבין אותן, ומסיק שהדיחוי מעיקרו אינו דיחוי, ולשון שהדיחוי משמע בפרטיות על דיחוי זה, אינו דיחוי, והטעם מפני שהוא גם בידו, וממילא אתיא הלכה זו גם אליבא דר' יוחנן וכמש"כ התוס' בסוגיין, ואגב אורחיה נשמר בזה שלא תקשה ממה שפסק הכא על מה שפסק בפ"ד מק"פ כמשנה דפסחים צ"ז כנ"ל, משום דדיחוי מעיקרו דמפריש נקבה לפסחו לאו בידו הוא לתקן, משא"כ הכא בידו לבנותו, וע' ברמב"ם ספ"י משגגות ובלח"מ שם פ"ג ה"ח ובמעה"ק פט"ו ה"ד

בא"ד מידי דהוה אמחוסר זמן בגופו ובבעלים כו', ע' יומא ס"ג ע"א תוד"ה שלמים ושם ס"ד ע"א תוד"ה התם

בא"ד ופריך ונשחטינהו משחט ופ' בקונטרס משום שחוטי חוץ לא מחייב דמיירי בקדשי בדה"ב כו', ע' בת' אגודת אזוב סי' י"ד

בא"ד דהיינו מדרבנן משום קנס כו', ע' בהתוה"מ פ' בחקתי סי' ס"ז ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר' הלל ז"ל סי' ד'

בא"ד דר' יוחנן דמחייב לקמן מעלה בחוץ מיירי בהעלאת קטרת כו', ע' בס' התרומה ה' ארץ ישראל

ע"ב והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה כו', ע' תנחומא ס"פ תרומה ובמכילתא ס"פ יתרו בקרא דמזבח אדמה ובהתוה"מ שם

שם אלא מהו קטן מהכיל כאדם האומר לחבירו פלוני ננס הוא ופסול לעבודה כו', ע' זוה"ק תרומה דף קל"ח ע"ב ובב"ר פ' ל"ו ז' ובתו"כ פ' צו פרק ב' משנה ט' ובר"ש משאנ"ץ שם

שם ר' יהודא אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן מאמצעיתו היה מודד כו', ע' בהתוה"מ ויקרא סי' פ"ו

שם נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן גובהו פי שנים כארכו כו', ע' בהתוה"מ תרומה כ"ז א' ושם פ' תצוה ל' ב'

שם מה משכן י' אמות אף מזבח י' אמות ואומר קלעים חמש עשרה אמה כו', ע' בהתוה"מ תרומה כ"ז ט"ז ושם פסוק י"ח

רש"י דיה אלף עולות. ובמזבח שעשה שלמה היה מקום המערכה כ' על כ' לר' יוסי כו', ע' בפירש"י מלכים א' ח' ס"ד וברד"ק ורלב"ג ומלבי"ם שם ובעזרת כהנים למדות פ"ג מ"א ד"ה עד שנמצא

רש"י ד"ה ונאמר להלן רבוע בשל יחזקאל כו', בילקוט תרומה רמז שע"ג גריס בגמרא גופה ונאמר להלן רבוע בבית עולמים

תוד"ה והלא. הא ג' מזבחות הוו כדאמר לקמן של נוב ושל גבעון וגדול היה וי"ל כו', ע' עזרת כהנים למדות פ"ג מ"א ד"ה א' מתחילה

תוד"ה ואומר. ועוד דשער חצר לא הו"ל צורת הפתח כו', וכ"כ התוס' בעירובין ד"ב ע"ב בד"ה ואב"א, וע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' קמ"ט

דף ס' ע"א ומה ת"ל ה' אמות כו', בילקוט תרומה רמז שע"ג הגרסא הא מה אני מקיים וקומה חמש אמות כו'

שם אלא לר' יהודא מאי קטן ה"ק מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת קטן הוה. דרשה זו הביא רש"י לעיל נ"ט סוף ע"א, וכאן פירש דהאי תחת חילופו הוא, כוונתו דתיבת תחת יש לפרש לשון תחתית, כמו תחת רגליו, ומשמע נמי תחת לשון חליפין, כמו ישלם תחת השור כדפירש"י בשבת קי"ג ע"ב, ולפ"ז גם הכא היה מקום לפרש מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחושת, פירושו, דבכל המקומות שנזכר במזבח דשלמה מזבח נחושת, כמו בד"ה ב' א' ו', ושם ד' א', ושם ז' ז', היה באמת מלמעלה נחושת ומתחתיו אבנים, וזהו מאי דקאמר בסוגיין מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת, כאשר באמת פי' הרלב"ג הכי במלכים א' ח' ס"ד ע"ש, ומשו"ה פירש"י דהאי תחת אין כוונתו למטה ותחתית, רק כמו ישלם תחת השור והוא חליפין

ובאמת דברי הרלב"ג תמוהים דהא בשבת נ"ה ע"א תמה הש"ס בפשיטות מזבח הנחשת בימי שלמה מי הוה, וע"ש ברש"י ותוס' ובסוגיין תוד"ה ה"ק, והרד"ק במלכים שם פי' כדפירש"י הכא, וע' במלבי"ם לד"ה ב' ד' א', ובהתוה"מ יתרו בפסוק מזבח אדמה

שם אמר רבא מודה ר' יהודא בדמים, צ"ל בכוונת רבא דדמים דוקא בעי מזבח, אבל בזיכי לבונה וקומץ אע"פ שמתירין הלחם והשירים כדם המתיר את הבשר, מ"מ כשרים לר' יהודא אפילו על הרצפה, כדמשמע לרבא גופיה אליבא דר' יהודא לעיל י"ד ע"א וע"ש בפירש"י

ונ"מ נמי להא דתניא בתוספתא מנחות פ"ה נתפזר הקומץ על הרצפה יחזור ויאספנו וכשר ואם עד שלא אספו חישב עליו בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו אין בו משום פיגול ואם משאספו חישב עליו חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת ע"ש, ולפי הנ"ל צ"ל דהא דאין מועלת מחשבה על קומץ מפוזר מן הכלי על הרצפה, הוא רק לרבנן, אבל לר' יהודא דרצפה מקודשת כמזבח מועלת בזה מחשבה, משא"כ בהא דתנן לעיל ר"פ כל הפסולין נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר ע"ש, והשתא אם חישב עד שלא אספו אינה מחשבה לר' יהודא כמו לרבנן, דהא מודה ר"י בדמים, זולת אם נימא דגם לר"י אספו דוקא משום דזריקה מכח אדם בעינן כדמסקינן הכא גבי שפיכה דפסח, משא"כ בקומץ ודאי מועלת מחשבה לר' יהודא אף אם לא אספו כנ"ל

שם א"כ נשקליה ונשפך לה אדוכתיה, ע"ל ס"ד ע"א תוד"ה מפני.