אור הישר (זבחים) קז

שם הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדה יער באפרתה זה יהושע דקאתי מאפרת מצאנוה בשדה יער זה בנימין דכתיב בנימין זאב יטרף ע"כ, הנה בפסוק זה עם דרשתו, נראה שהיו דוד ושמואל מוכרחים להבין מקום המקדש ע"פ דרשתם מקראי דתורת משה ויהושע, וקשה הרי כתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, וע' חולין פ"ג ע"ב רש"י ד"ה קמוסיף, וברש"י ד"ה א' כ"ח י"ט משמע, דשמואל גופיה היה צריך לדרוש מן הכתובים ע"ש, וי"ל דהיינו דאמרינן בירושלמי מגילה פ"א ה"א מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להדרש מה טעמא הכל בכתב זו המסורת מיד ה' זו רוח הקדש עלי השכיל מיכן שניתנה להדרש ע"ש, הרי בהדיא דיחד עם המסורת בכתב מיד ה' ברוה"ק, בכ"ז ניתנה להדרש מקראי

רש"י ד"ה סבור למיבנייה בעין עיטם נראה בעיני שהוא מעין מי נפתוח כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ה' מקואות סי' ס"ד

רש"י ד"ה ואיכא דאמרי, גמירי סנהדרין בחלקו של יהודה כדכתיב ומחוקק מבין רגליו ע"כ, והנה הגאון רצ"ה חיות ז"ל בספרו תורת נביאים במאמר תורה שבע"פ כתב, דהאי גמירי דהכא אינה כגמירי דהלמ"מ כדפירש"י בסנהדרין ק"א ע"ב, או כגמירי דיש לו מקור מקרא, רק הוא כעין דאמרינן בפסחים נ"ב ע"ב גמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל דפירש"י שם גמירי מסורת מאבותינו ע"ש, ולפ"מ דמבואר הכא הרי פירש"י בסוגיין על אתר דיש לו מקור מקרא דכתיב ומחוקק מבין רגליו

תוד"ה אבנים. וא"ת וליעביד ע"י שמיר דבבית שני היה שמיר כו', ע' מנ"ח מצוה צ"ה ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים לחולין י"ח ובמש"כ בחידושי לתמיד כ"ו ע"ב ולמדות ל"ו ע"א

בא"ד וי"ל דשמיר אין עושה אותן שלמות שלא תחגור בה הצפורן כו', ויל"ד מהא דתניא בסוטה מ"ח ע"ב שמיר שבו בנה שלמה את ביהמ"ק שנאמר והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה ד"ר יהודא א"ל ר' נחמיה וכי אפשר לאמר כן והלא כבר נאמר כל אלה אבנים יקרות וגו' מגררות במגרה כו' ע"ש, ולפ"ד התוס' מאי הקשה לו ר' נחמיה הרי שתי המקראות מתקיימות כאחד, דאף שנשתמשו בשמיר לבקען ולהסיען מן ההר, מ"מ נשתמשו גם במגרה להחליקן וליפותן מה שלא היה בכח השמיר לעשות כמש"כ התוס', ואף דפשטות פלוגתתם משמע אם נשתמשו בשמיר או במגרה ולא בשמיר, אכן מן הכתוב אין הכרעה לפי תירוץ התוס' כנ"ל, וצ"ע כעת

בסה"ד ומיהו קשה דבביהמ"ק כתיב אבן שלמה מסע נבנה וקאמר ר' יהודא דהוה שמיר לביהמ"ק, ע' בש"ק לירושלמי סוטה פ"ט הי"ג, וע' בזוה"ק ויחי דף רכ"ג ע"ב ובמדרש שוח"ט סי' ע"ח ובחידושי באר שבע לסוטה מ"ח ע"א ובהתוה"מ ס"פ יתרו, ובמש"כ בחידושי לתמיד דף כ"ו ולמדות דף ל"ו

דף נ"ה ע"א וכי חטאת מהיכן למדה מעולה וכי דבר הלמד מהיקש חוזר ומלמד בהיקש, ע"ל נ"ז ע"ב תוד"ה ואביא ובכ"מ ולח"מ פ"ה ה"ג ממעה"ק

שם על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדק"ד מה עולה בצפון אף זבחי שלמי צבור בצפון ע"כ, ואיצטריך האי היקישא משום דלא דמו להדדי, דעולה סתם קרבן יחיד, ובכליל, ואלו שם שלמים עליהם. וקרבנות הצבור, ונאכלים לכהנים, וע"ל ד"נ ע"א ובתוד"ה לא וברמב"ם פ"ח הי"א מתמידין, מש"ה הקישן הכתוב בחד קרא לאשמעינן, דשניהם קדשי קדשים, ונשחטין בצפון, וקבוע להן זמן, לאפוקי עולת נדבת צבור שאינה טעונה שירה משום דאין זמנה קבוע כדאמרינן בערכין י"א ע"ב, וע"ש בתוד"ה לעולותיכם ובספרי בהעלותך בפסוק ותקעתם בחצוצרות ובתו"כ ויקרא נדבה ריש פרק ד' ובר"ש משאנ"ץ שם, ובתו"כ צו פרשה ד' מפיק מקרא אחרינא, וע"ש בהתוה"מ סי' פ"ב

שם מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדק"ד, ופירש"י לענין פסול יוצא, וע' מנחות מ"ח ע"א תוד"ה כיון

שם ואלא למאי הלכתא איתקש אמר רבא שאם גילח על אחד משלשתן יצא, ע' נזיר כ"ח ע"ב תוד"ה דתנן

שם אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש, כה"ג לעיל ד"י ע"ב, וע' בהתוה"מ פ' צו סי' ל"ב

במשנה שלמים כו' לשני ימים ולילה אחד, ע' תענית ד"ל סוף ע"א וברש"י שם ד"ה עד כמה

רש"י ד"ה קדשי קדשים נפסלין בטבול יום וביוצא ע"כ, ויל"ד מדוע לא חשיב נמי פסול דמחוסר כיפורים ומועלין בה, כשיטתו במשנה דלעיל נ"ג ע"ב, וע"ש תוד"ה קדק"ד ובמש"כ בחידושי שם

רש"י ד"ה שאם גילח על אחת משלשתן יצא וחטאת הוא דילפא משלמים מה איל נזיר אם הביאו יחידי בלא חטאת ועולה יצא דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין ואמר מר בספרי אחר מעשה יחידי והיינו שלמים שעיקר תגלחתו של נזיר תלויה בשלמיו כו' ע"כ, לכאורה נראה מדבריו דס"ל דסוגיין קאי אליבא דר' יהודא במשנה נזיר מ"ה ע"א דתגלחת הנזיר היא על שחיטת השלמים, וסיפא דהתם אם גילח על אחת משלשתן יצא דקאי גם לר"י יליף חטאת מאיל נזיר, דאילו לר"א דס"ל נמי במשנה שם דאם גילח על אחת משלשתן יצא, הא ס"ל דלא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכ"מ, וזה כבר ילפינן מקרא דוהקריב את אשר לחטאת ראשונה, א"כ בהכרח דההיקש אתא לדידיה למילף שלמים מחטאת, כיון דעיקר דין התגלחת היא על החטאת, ולהכי אמרינן אליבא דר"א כמו שיצא בתגלחתו על החטאת כמ"כ יצא אם גילח על השלמים, ולפ"ז קשה מה לו לרש"י להכניס א"ע במחלוקת