אור הישר (זבחים) קו

ושמואל חד אמר כו' וחד אמר, וע' בגבורות ארי ליומא ט"ו ע"א

שם וקרן מזרחית דרומית לא הי"ל יסוד מ"ט כו' ע' יומא י"ב ע"א תוד"ה ירושלים ולעיל נ"א ע"ב תוד"ה תן ולקמן ס"א ע"ב תוד"ה ארבע ובזוה"ק בראשית דף ח' ע"א

רש"י ד"ה כמין גמא זורק נגד הפנה מן הכלי כו', ע' ברמב"ם וכ"מ פ"ה ה"ו ממעה"ק וברש"י תצוה כ"ט ט"ז

בא"ד והרי הוא כמין גאם אות יונית עשויה ככף פשוטה שלנו עכ"ל, ויל"ד קצת כיון דגם הוא כמין גאם, מדוע שני הכא הש"ס בלישנא מבכל המקומות לקרותו כמין גמא, ולא כמו בעירובין נ"ה ע"א ובפסחים ד"ח ע"ב ובב"ב ס"ב ע"א דבכולן קורא אותו בגמרא כמין גאם, וע' ברש"י סוכה ד"ו ע"ב ד"ה שתים ובמנחות ע"ה ע"א תוד"ה כמין כי

רש"י ד"ה ונאמר להלן סביב בחטאת המילואין בצו את אהרן ע"כ, וכן פירשו בראב"ד ור"ש משאנ"ץ לתו"כ ויקרא נדבה פרשה ד', וע' תו"כ אחרי פרק ד' משנה י"א ובהתוה"מ ויקרא סי' מ"ם

תוד"ה קדק"ד פי' הקונטרס ליפסל ביוצא ובטבו"י ובמחו"כ ומועלין בה ולא הי"ל לפרש לענין טבו"י ומחו"כ שזה הדין נוהג בכל קדשים אפילו קלים כו' ע"כ, לכאורה הי"ל להתוס' להכריח דבריהם מפירש"י גופה במשנה דלקמן נ"ה ע"א שכ' גבי קדשים קלים אין מועלין בהן ע"ש, הרי דלא חשיב פסול דטבו"י ומחו"כ כדכתב הכא, ובע"כ משום דהאי דינא איתא נמי בכל קדשים אפילו קלים, וע"ש רש"י ד"ה קדשי קדשים ומש"כ שם בחידושי

דף נ"ד ע"א חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימן הצדיק כו', ע' ב"ר פ' צ"ג סי' ו' ושם פ' צ"ט סי' א'

שם רב אמר בבנין לוי אמר בדמים כו', ע"ל ס"ב ע"ב ובתוד"ה שיתין ובפמ"א וברכת הזבח וצ"ק שם

שם היסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת, ע' שינוי הגרסא בזה בזוה"ק להשמטות בראשית דף ח' ע"א וע"ש ע"ב, שוב הובא לפני ספר עזרת כהנים על מס' מדות, והראוני דכבר נתעורר במשנה שם ע"ד הזוה"ק הנ"ל

שם דתני לוי כיצד בונין את המזבח כו', בחילופי הגרסאות בברייתא זו, ע' מש"כ עה"ג ובשטמ"ק ובה"ג סי' נ"ט

שם ומביא חלוקי אבנים מפולמות, התוס' בסוכה מ"ט ובחולין י"ח והר"ן לקידושין דף ל"א כתבו שהן חלוקי אבנים מן הנחל, והרמב"ם פ"א הי"ד מבית הבחירה כתב דהם מבתולת קרקע או מן הים הגדול, וע"ש במל"מ ובמש"כ בחידושי למדות דף ל"ו

רש"י ד"ה לוי אומר בדמים. אבל לא נותנין דמים בחלקו של יהודה, ע' בת' שאילת דוד קונטרס דרישת ציון וירושלים מאמר ראשון

רש"י ד"ה מפולמות לחות. ובחגיגה י"ב ע"א פירש"י מפולמות לשון לחלוח, וע' בפי' הראב"ד לס' יצירה פ"א משנה י"א

תוד"ה ואי. וי"ל דלא חשיב יסוד אלא לענין דמים הניתנין למעלה מחוט הסיקרא כו', ע' תוספתא זבחים פ"ו

בא"ד דפריך ממליקה עצמה דבעי בראשו של מזבח כו', ע"ל פ"ז ע"ב תוד"ה עולת ובתוס' ישנים יומא ד"ג ע"ב

בא"ד ומשני דאוירא דבנימין וקדיש האויר בקדושת מזבח, ע"ל פ"ז ע"ב ובתוס' מכות י"ב ע"א ובמנ"ח מצוה קע"ז אות ד' ושם מצוה שס"ב

ע"ב אבנים שלמות כתיב, ע' בהקדמת תקוני זהר דף ח' ע"א

שם אבנים של קרנות כו', בילקוט זכריה רמז תקע"ח הגרסא אבנים של מזבח ע"ש. ולפ"מ דסמיך הכא אקרא כזויות מזבח, משמע דגרסא דהכא עיקרית, וע' רש"י ד"ה קרנות ובתוד"ה ומלאו

שם מאי דכתיב וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה כו', ע' גבורות ארי ליומא במלואים דף נ"ג ע"ב, וע"ע בתרגום יונתן רש"י ורד"ק לשמואל א' י"ט י"ט

שם שביהמ"ק גבוה מכל ארץ ישראל. וכתבו התוס' בסנהדרין פ"ז ע"א לאו מכל א"י דאיכא עין עיטם דמידלי מיניה כו' ע"ש, ומה מאד מדוייק בזה דרשת חז"ל בשה"ש רבה פרשה ז' סי' ד', עה"פ אפך כמגדל הלבנון זה ביהמ"ק מה האף הזה נתון בגובהו של אדם כך ביהמ"ק נתון בגבהו של עולם ע"ש, ולפ"מ שהמשיל החכם מכל אדם גובה מקום המקדש לאף של אדם, בהכרח שיש גבוה ממנו המצח והראש בדמיון עין עיטם דמידלי ממקום המקדש, וע' בכפתור ופרח סוף פרק מ"א

שם וא"י גבוה מכל הארצות, ע' ספרי ואתחנן בפסוק ההר הטוב ושם ר"פ עקב

שם לחזי דוכתיה היכא ניהו אייתי ספר יהושע בכולהו שבטים כתיב בהו ועלה הגבול ותאר הגבול כו', כ"ה גרסת הבה"ג סי' נ"ט ובכפתור ופרח פ"ו

שם סבור למבנייה בעין עיטם דמדלי, ע' יומא ל"א ע"א וברש"י שם ד"ה עין עיטם

שם ואי בעית אימא גמירי דסנהדרין כו', ברש"י הגרסא ואיכא דאמרי, וכן בילקוט פ' שופטים רמז תתק"י גריס ואית דאמרי, וכ"ה בילקוט יהושע רמז כ"ד

שם וכתיב זכור ה' לדוד את כל ענותו וגו', ע' ספרי ראה בפסוק לשכנו תדרשו וברש"י פ' נשא בפסוק ויהי ביום כלות משה.