עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אור הישר (זבחים)

אור הישר (זבחים) קד

Ohr Hayashar Zevachim 104 · אור הישר (זבחים) · free full Hebrew text

Open in the reader →

שם ר"פ אמר דכו-"ע שיריים אין מעכבים והכא במיצוי חטאת העוף מעכב איכא בינייהו, וכה"ג אוקים רב חסדא האי דינא דעיכובא במיצוי דחטאת העוף בפלוגתא דתנאי לקמן ס"ה ע"ב, ורב אדא בר אהבה דאוקי הכא פלוגתא דר"י ור"ע בשיריים מעכבין, לא בעי לאוקים כר"פ ור"ח דתנאי פליגי אי מיצוי חטאת העוף מעכב, דלטעמיה אזיל במעילה ד"ח ע"ב דס"ל דמעכב, משמע דהוא אליבא דכו"ע, ורב הונא משמיה דרב דקאמר התם דאינו מעכב ס"ל נמי דליכא בזה פלוגתא דתנאי, דאל"ה לימא מר הלכה כמר ומר הלכה כמר, וע"ל בתוס' ס"פ קדשי קדשים ובחולין כ"ב ע"א סד"ה ואינו ובמנחות ד"נ ע"א ד"ה מיצה ובכ"מ ולח"מ פ"ז ה"ז ממעה"ק, ובמש"כ יש לדחות קצת מש"כ בחידושי למעילה ד"ח ע"ב ע"ש

שם ואת כל דם הפר ישפך מה ת"ל הפר לימד על על פר יוה"כ שטעון מתן דמים ליסוד, והנה בפדר"א פכ"ט תניא דאברהם מל א"ע על מקום המזבח ביוה"כ ונשאר דמו ושם נבנה המזבח ולכך נאמר ואת כל דמו ישפך אל יסוד המזבח, ונדחק שם בביאר הרד"ל הלא בקרא דיליף מיניה הכא שפיכת שירי דם פר יוה"כ ליסוד המזבח, כתיב אל יסוד מזבח העולה והוא פסוק אחר ע"ש ונלע"ד משום דשם פל"א קאמר דעקידת יצחק היתה נמי במקום המזבח והוא היה עולה כדכתיב ויעלהו לעולה תחת בנו, ועפ"ז שפיר קאמר אל יסוד מזבח העולה, דמקום עקידת יצחק, הוא היסוד שעליו הקריב העולה ראשונה, ועפ"ז סמיך הפדר"א שפיכת שירי דם פר יוה"כ שהיה במקום שעשה ליסוד המזבח, בזה שמל א"ע ועקד את בנו

שם א"ר ישמעאל ק"ו ומה אם מי שאינו נכנס דמו לפנים חובה טעון יסוד כו', ע"ל ד"מ ע"ב תוד"ה ומה ובגבורות ארי ליומא מ"ז ע"א

שם נתקו הכתוב לעשה ועשאו שירי מצוה כו', בשטמ"ק מחק תיבת לעשה וכן רש"י לעיל י"ג ע"א לא גריס לה

שם וסבר ר' ישמעאל מיצוי חטאת העוף מעכב והתנא דבי ר' ישמעאל והנשאר בדם כו', והנה לפ"ז שפיר מקשים התוס' בשבועות ד"ה ע"א מר' ישמעאל אתנא דבי ר' ישמעאל, אולם במעילה ד"ט ע"א שתי הברייתות נשנו בשם תנא דבי ר' ישמעאל, אכן בילקוט ויקרא רמז תע"ד תרווייהו הן בשם ר' ישמעאל

רש"י ד"ה ואת כל דם הפר, מה ת"ל הפר ע"כ, משמע דמכל תיבת הפר דמיותר, מרבינן פר דיוה"כ למתן דמו ליסוד, וכ"כ בהתוה"מ ויקרא סי' רכ"ז, והרחיב בדרשה זו בתו"כ שם, ועפ"ז יל"ד ע"ד הק"ע לירושלמי יומא פ"ה ה"ו שכתב דדרשה זו היא מה"א יתירה

תוד"ה לימד לעיל פרק ב"ש גבי ועשה לפר כאשר עשה דריש סמיכה ושירי הדם בפר יוה"כ מקרא דוכן יעשה כצ"ל. בא"ד ותימה להאי תנא סמיכה מנא ליה ע"כ, ע' מה שתירצו התוס' לעיל ד"מ ע"א בד"ה לסמיכה, ולע"ד בלתי מובן הלא אפ"ל דלהאי תנא אתי קרא דוכן יעשה לסמיכה לבד, כדכתבו התוס' שם אליבא דר' יהודא בסד"ה אביי

תוד"ה ומה. תימה מה לפר כהן משיח שכן מכפר על עבירת מצוה ידועה כו' וי"ל דסמיך אהאי דאתי בק"ו משעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים כו', וקשה הלא בתו"כ ויקרא חובה פרשה ג' אהא דדריש וסמך ידו על ראש הפר לרבות פר יוה"כ לסמיכה מבאר שם דמק"ו לא אתי משום דפר כה"מ בא על עבירת מצוה ידועה תאמר בפר יוה"כ שאין בא על עבירת מצוה ידועה לא יטעון סמיכה ת"ל וסמך ידו על ראש הפר לרבות פר יוה"כ לסמיכה ע"ש, ולפ"ד התוס' אמאי לא סמיך נמי התם אק"ו משעירי רגלים ושעירי ר"ח, ואמאי איצטריך קרא לרבות, ובע"כ דלפר יוה"כ יש מעלה נגד שעירי רגלים ור"ח, במה שדמו נכנס לפנים יצאו אלו שאין דמן נכנס לפנים כדביאר בתו"כ שם סוף פרק ו', א"כ מאי האי דמתרצו התוס' הכא, וצ"ע כעת

ע"ב ושאינו נשאר לא ימצה כו', עמש"כ בחידושי למעילה ד"ח ע"ב

שם תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל, ולכאורה לפי תירוץ הש"ס דהכא, מיושב קושית התוס' בשבועות ד"ה ריש ע"א ע"ש, דהתם הקשו נמי מר' ישמעאל אדתנא דבי ר' ישמעאל כמו בסוגיין ובמעילה ד"ט ע"א. זולת אם נימא דאברייתא די"ג מדות דתנא ר' ישמעאל לית בזה שום חולק

שם אמר רמי בר חמא האי תנא סבר שיריים מעכבי דתניא הכהן המחטא אותה כו', והקשו התוס' לעיל מ"ב ע"ב בד"ה הא, אמאי לא אייתי מברייתא דהתם ודדף ל"ט ע"ש ונשארו בצ"ע, משמע דעצם קושיתם היא מדוע הביא רמב"ח ברייתא דתו"כ ודדחי לה בסוגיין, טפי הי"ל להביא מברייתות המבוארות בש"ס ומוחלטות דס"ל שיריים מעכבין, ועפ"ז יש להעיר לכאורה אמאי לא הביאו נמי מברייתא דיומא ס"א ע"א וכ"מ, דתניא וכפר את מקדש הקדש זה לפני ולפנים אהל מועד זה היכל מזבח כמשמעו יכפר אלו עזרות, ומסיק עלה בירושלמי שם פ"ה ה"ו מה אית לך כפרה בעזרות לא השיריים ע"ש, והוכיחו מזה דשיריים מעכבין, והוא כפירוש התוס' בשבועות י"ג ע"ב ובמנחות צ"ב ע"ב, דעזרות היינו שירי הדם שהיה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ע"ש, הרי ברייתא מפורשת כמה פעמים בש"ס דשיריים מעכבין, וע"ל מ"ב ע"א תוד"ה כגון שפיגל בראשונה

ואפ"ל דרמב"ח בעי להביא תנא אחרינא דס"ל ג"כ הכי, אבל ברייתא דעזרות ר' יהודא קאמר לה, ואיהו לטעמיה דס"ל שיריים מעכבין כדכתב הראב"ד בפירושו לתו"כ פ' אחרי פרק ח', א"כ לא היה לרמב"ח בזה שום חידוש, ומשו"ה בעי להביא מברייתא אחרת, אכן לפ"ז בלתי מובן נמי הא דבירושלמי שם הביא ר'