אור הישר (זבחים) קב

תוד"ה כאשר. א"נ ההיא דכל הבשר כתנא דבי ר' ישמעאל כו' אבל לתנא דבי רב כו' איצטריך כאשר יורם להך דרשה ע"כ, והנה בתו"כ ויקרא חובה פרק ד' תניא כאשר יורם משור זבח השלמים וכי מה מפורש בזבח השלמים שאין מפורש כאן אלא מה שלמים לשמן אף זה לשמו מה שלמים מביאין שלום לעולם אף זה מביא שלום לעולם ע"ש, ומשמע דרש"י עה"ת שם הבין, דסוגיא דהכא דמצריך לקרא דכאשר יורם שאין למדין למד מן הלמד בקדשים, פליג אדרשת התו"כ ע"ש, ולדברי התוס' דהכא נצטרך לאמר, דסוגיין וסוגיא דחולין ותנא דבי ר' ישמעאל ותנא דבי רב דאיצטריכו להא דחולין ודהכא, כולהו פליגי אדרשת התו"כ, ומעתה תקשה מנא להו בפר כהן משיח דין לשמו ושמביא שלום לעולם

ונלע"ד דהנך כולהו תנאי ילפו שינוי קדש ושינוי בעלים בפר כהן משיח מקרא דזאת התורה כדלעיל ד"ד ע"ב, וס"ל נמי כדרשת התו"כ מקראי בנדבה שם פרק ט"ז, דכל הקרבנות מביאין שלום בעולם, וכיילו בהם חטאות ואשמות, וממילא גם פר כהן משיח בכלל, וע"ל מ"ד ע"ב תוד"ה וכי ובמש"כ בחידושי שם ולמנחות י"ד ולחולין קי"ז

תוד"ה קדשי קדשים, תימה כיון דילפינן גז"ש מהדדי למה לן היקשות כו', ע' דורש לציון דרוש ד'

דף נ' ע"א דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בבניין אב, ע"ל ד"ח ע"ב תוד"ה הנך ובשבועות ד"ט ע"א תוד"ה הואיל ושם ע"ב תוד"ה כדאמר ולקמן נ"ז ע"א תוד"ה וכי

שם מה לעולה שכן כליל, כה"ג לעיל מ"ח ע"ב ולקמן ס"ג ע"א ובמנחות ד"ח ע"ב ושם נ"ו ע"א, וע' בתו"כ ויקרא נדבה פרשה ה' ובהתוה"מ שם סי' ס"ד

שם דבר הלמד בגז"ש מהו שילמד בהיקש, ע"ל י"א ע"א תוד"ה בא ושם כ"ה ע"א תוד"ה והרי

שם אר"פ תניא וזאת תורת זבח השלמים וגו' אם על תודה למדנו לתודה שבאה מן המעשר מדאשכחן שלמים דאתו ממעשר, ויל"ד מנ"ל לר"פ להוכיח מהכא דדבר הלמד בגז"ש ילמד בהיקש גם לעלמא, דילמא תודה משלמים שאני משום דתודה גופה קרויה שלמים כדכתיב תודת שלמיו, ומה"ט אמרינן לעיל ד"ז ע"א תודה ששחטה לשם שלמים כשרה ע"ש, ועפ"ז שפיר יש מקום להקישם זל"ז, וע"ל ס"ג ע"ב תוד"ה מנחה, ובהכי אפשר נמי ליישב קושית התוס' בד"ה אם, שהקשו הלא שלמים ותודה הן שני כתובים הבאין כאחד ואין מלמדין ע"ש, דלפמש"כ דדוקא תודה למדה משלמים משום דהוו כחד כנ"ל, לפ"ז לא נחשבו נמי שני אלו כב"כ הבאין כאחד דעלמא

שם למד קדש ומלמד קדש, ע' ברי"ט אלגזי לשמעתא קמייתא דבכורות ושם בסוגיא דכהנים ולוים פטורים מק"ו

שם דבר הלמד בגז"ש מהו שילמד בגז"ש ע' הוריות ד"ה ע"א תוד"ה ילמוד ובטו"א לחגיגה קונטרס אבני שהם ד"ב ע"ב ובהתוה"מ פ' אמור סי' קכ"ד ובמל"מ פ"ד ה"א מה' מלוה

שם סלת מורבכת למדנו לרבוכה שבאה סלת חלות מנין ת"ל חלות חלות רקיקין מנין ת"ל מצות מצות, ע' תו"כ צו פרק י"א ובפי' הראב"ד ובק"א ובהתוה"מ שם סי' ק"ג

רש"י ד"ה עולה לגבי חטאת ואשם לא חשיבה כפרת עשה דידיה כפרה ע"כ, פי' דקשיא ליה לרש"י אמאי חשיב חומרא דכפרה דחטאת ואשם כנגד עולה בזה שהם מכפרים, הלא עולה נמי מכפרת על עשה ועל ל"ת הניתק לעשה כדאמרינן ביומא ל"ו ע"א, להכי פירש"י דכפרת עשה דעולה לא חשיבה כפרה נגד הכפרות דחטאת ואשם, ובדברי רש"י מובן הא דאמר רבא לעיל ד"ז ע"ב עולה דורון היא, וע"ש תוד"ה עולה ובבכורות ס"פ הלוקח בהמה ובמש"כ בחידושי שם

רש"י ד"ה למדנו לתודה מכאן בהיקש משלמים שבאה מן המעשר אם פירש בשעת נדרו ע"מ להביאה ממעות מע"ש ע"כ, כוונתו למעוטי בזה היכא דאמר סתם הרי עלי תודה הרי עלי שלמים, דאז לא יביאו אלא מן החולין, כדיליף מקרא במשנה דמנחות פ"ב ע"א, וע' תו"כ צו פרשה ה' ובפי' הראב"ד שם ובהתוה"מ שמ סי' צ"ז

רש"י דיה כשם שפרשו בקרבו כו' דאיתקש שריפת עורו ובשרו לשריפת קרבו ופרשו, ע' יומא ס"ח ע"א ברש"י ותוס' ד"ה כשם ובקרבן אהרן לתו"כ ויקרא חובה ריש פרק ה' ובהתוה"מ שם סי' רל"ג ובפ' אחרי סי' ס"ט

תוד"ה לא. דחיצון גופיה לא ידענא אלא מהיקשא דפנימי וי"ל כו' דגילוי מילתא בעלמא היא כו', וכ"כ התוס' בסמוך בד"ה מה ולקמן ס"ג ע"ב תוד"ה מה ובשבועות ד"ט ע"א תוד"ה הואיל, וע' בטו"א מגילה ד"כ ע"ב

תוד"ה אם. הא שלמים ותודה שני כתובים הבאין כאחד ואין מלמדין, עמש"כ בחידושי לעיל בסמוך

ע"ב דבר הלמד בגז"ש מהו שילמד בק"ו, ע' ירושלמי יבמות פ"ח ה"א ובמה"פ שם

שם דבר הלמד בגז"ש מהו שילמד בבנין אב, ע"ל ע"א תוד"ה אמר ולקמן נ"א ע"ב תוד"ה תן ובטו"א קונטרס אבני שהם לחגיגה ד"ג ע"א

שם דבר הלמד בק"ו מהו שילמד בהיקש, ע' יומא ל"ב ע"א תוד"ה מה לבישה ולעיל מ"א ע"א תוד"ה ואתא ובטו"א לחגיגה י"ז ע"א

שם דבר הלמד בק"ו מהו שילמד בגז"ש, ע' יומא ד"ס ע"א תוד"ה חד

שם דבר הלמד בק"ו מהו שילמד בק"ו, ע"ל מ"א ע"א תוד"ה הושוו ובק"ע ומה"פ לירושלמי סוטה פ"ה ה"ב ובגינת וורדים להפמ"ג כלל ט"ו.