אור הישר (זרעים) צח

מ"ו נקורי תאנים וענבים וקשואין והדלועין כו' כל שיש בה ליחה אסור. והנה בחולין ד"ט ע"א תניא ראה צפור המנקר בתאנה ועכבר המנקר באבטיחים חוששין שין שמא במקום נקב של נחש נקב ע"ש, והשתא לפ"ד הברייתא דאפילו אם בעיניו ראה צפור המנקר בתאנה אפ"ה חיישינן לספק דחוק כ"כ שמא במקום נקב הנחש נקב, מכש"כ בסתם נקורי תאנים וענבים דודאי יש לנו לחוש שמא נקורי הנחש הוא ואמאי צריך במשנתנו התנאי כל שיש בה ליחה דמזה משמע דבאין בה ליחה מותר, ומה סברא לאמר דניקור שאין בה ליחה יהיה עדיף מראה צפור המנקר בה, וע' תוס' ע"ז ד"ל ע"ב ד"ה פי תאנה וצ"ע

מ"ז המשמרת של יין אסורה משום גלוי ר' נחמיה מתיר. ע' ב"ב צ"ז ע"ב ובסוכה ס"פ לולב וערבה ושם מ"ח ע"ב תוד"ה שהיין

מ"ח חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה רא"א אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע כו'. ע' בת' ראבי"ה סי' ר"ב ובחזקה רבה חי"ד סי' ק"ג

ר"ש ואין לפרש כההיא דתנן גבי ב' שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהן ועשה טהרות והזה ושנה וטבל וחזר והלך בשני ועשה טהרות דאם הראשונות קיימות אלו ואלו תלויות דהיינו מדרבנן אבל מדאורייתא טהורות כו', ע' מל"מ רפי"א מאבות הטומאות ובחזקה רבה חי"ד סי' רכ"ח

מ"ט חבית שנשברה בנת העליונה והתחתונה טמאה מודה ר"א ור"י שאם יכולים להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו רא"א תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. ע' אור שמח פ"ב הי"ג מה' בכורות

מ"י וכן חבית של שמן שנשפכה מודה ר"א ור' יהושע שאם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואם לאו ר"א אומר תרד ותבלע ואל יבליענה בידיו. והנה הוא כמו במשנה הקודמת בדעת ר"א דאמר תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו, ומסיק עלה בפסחים ט"ו ע"א ושם ד"כ ע"ב ר' יהושע אומר אף יטמאנה ביד, והרמב"ם פי"ב ה"ד מה"ת פסק כר' יהושע ומפרש שם דהאי בידיו פירושו בלא נטילת ידים ע"ש

והנה בירושלמי קאמר עלה ר' יוחנן דר' יהושע ור"ש אמרו דבר אחד, פי' כמו דר"ש קאמר בבכורות ל"ג ע"ב גבי בכור שאחזו דם דיקיז לו דם ואע"פ שהוא עושה בו מום אינו עובר על כל מום לא יהיה בו משום דאי שביק ליה הכי מיית, הלא דהוא ממש דעת ר' יהושע דהכא כיון דבלא"ה תלך התרומה לאיבוד ותטמא משו"ה מותר לטמאנה בידיו ע"ש, והשתא קשה איך פסק הרמב"ם