אור הישר (זרעים) צו

מ"ה שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה כו'. ע' יו"ד סי' קי"א ס"א ובביאור הגר"א סק"ד ובחזקה רבה חי"ד סי' מ"ה מ"ו וסי' רע"ב וע"ע בתוה"ב הארוך דפוס ברלין דף קי"ג ע"א ובפרי תואר סי' קי"א סק"ב ובס' משנה אחרונה למס' טהרות פ"ה מ"ג ושם במקואות פ"ב מ"ב

מ"ו נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן כו'. ע' חוות דעת סי' קי"א סק"ג ובחזקה רבה חי"ד סי' קנ"א וסי' רע"ב

מ"ז זרע אחד את שתיהן בדבר שזרעו כלה מותר ובדבר שאין זרעו כלה אסור. וכ' הרמב"ם בפי"ג הי"ג מה"ת דטעם האיסור הוא דהגידולין הן מדומע ע"ש, ולכאורה לפ"מ דמסתפקו להתוס' בב"ק ס"ט ע"א בד"ה כל הנלקט דשמא בטל העיקר ברוב הגידולין ע"ש, א"כ מדוע יהיה נאסר כאן משום לתא דמדומע ולא נימא שיתבטל ברוב הגידולין וצע"ק. פרק שמיני

מ"א האשה שהיתה אוכלת בתרומה באו ואמרו לה מת בעליך או גרשך כו' ע' בת' הגרע"א ס"ס ע"ה

שם וכן העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך או מכרך לישראל או נתנך במתנה כו', הנה הכא לא נחתינן לחלק בין מכר למתנה כדמחלק בירושלמי מעשרות רפ"ב ובמע"ש פ"א ה"א דרק לדעת חכמים הוא מתנה כמכר, אבל ר"מ הא פליג בבכורות ס"פ יש בכור וס"ל דאין מתנה כמכר ע"ש, די"ל דהכא לא אתינן רק משום לתא דהפקעה מרשות הכהן לפוסלו מן התרומה, ומאי נ"מ באיזה דרך הוציאו מרשותו ע"י מכר או ע"י מתנה, ועמש"כ בחידושי שם

שם היה עומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא ב"ג או ב"ח רא"א כל הקרבנות שהקריב ע"ג המזבח פסולין ור' יהושע מכשיר, וכ' הרמב"ם בפיה"מ אפילו עבד אחר שנודע שהוא בן גרושה כדיליף מברך ה' חילו, וע' בנחל אשכול לס' האשכול ריש ה' טומאת כהנים וע"ע בשעה"מ פ"ו ה"י מביאת מקדש ובהפלאה לכתובות כ"ג בתוד"ה עדי טומאה ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ה ובחי"ד סי' כ"ה.