אור הישר (זרעים) פז

מ"ד בד"א כשלא דבר אבל הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום תרומתו תרומה. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ק"מ ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתי"ד

שם הפועלים אין רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת מיד, ע' בת' עונג יו"ט סי' ק"ט

מ"ה האומר תרומת הכרי זה בתוכו ומעשרותיו בתוכו תרומת מעשר זה בתוכו ר"ש אומר קרא שם וחכ"א עד שיאמר בצפונו אז בדרומו. והנה בירושלמי קאמר עלה ר' יוסי בר בון בשם ר' יוחנן אתיא דר"ש כב"ש כמה דב"ש אמרין קדשו מדומעין כן ר"ש אומר קדשו מדומעין. פי' דלא בעינן שיריה ניכרין. וקשה בשלמא בהא דקאמר בירושלמי לקמן פ"ד ה"ד גבי המרבה בתרומה אתיא דר"א כב"ש כו', אפשר דהתם מוכרח לאמר הכי, או משום דר"א שמותי הוא מתלמידי שמאי וע' תוס' נדה ד"ז ע"ב, משא"כ הכא מאי דוחקיה דר' יוחנן לאוקים מילתיה דר"ש כב"ש במקום דב"ה חלוק עליו. הלא אפ"ל כדאוקמינן בעירובין ל"ז ע"ב דר"ש קאמר הכי משום דאיכא סביביו ואיכא שיריים ניכרין, ועמש"כ בחידושי לקמן פ"ד מ"ה

מ"ו המקדים תרומה לבכורים מע"ר לתרומה ומע"ש לראשון אע"פ שהוא עובר בל"ת מה שעשה עשוי שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר. הנה אהאי עובר בל"ת דתני במשנתנו איפלגו ר' יוסי ב"ר חנינא ור' יוחנן בירושלמי, לריב"ח היא ל"ת גמורה למלקות ולר' יוחנן אינו לוקה ע"ש, והשתא אביי ורבא ריש תמורה דס"ל לתרווייהו דלקי בע"כ דס"ל כריב"ח, וע' בגה"ש ובמראה הפנים לירושלמי דפרקין ובמש"כ בחידושי לתמורה ד"ה ע"ב וע"ע בסה"מ ל"ת קנ"ד ובגבורת ארי ליומא ד"ח ע"ב

מ"ז ומנין שיקדימו הבכורים לתרומה זה קרוי תרומה וראשית וזה קרוי תרומה וראשית כו'. וכ' במשנה ראשונה תרומה דנקט הכא בכדי נקטיה דלא הו"ל למימר אלא זה וזה קרויין ראשית וי"ל כו' ע"ש, ולדעתי נראה דאגב אורחיה אשמעינן תנא דמשנתנו דבכורים איקרו תרומה ואע"ג דתרומה לא איקרו בכורים כדכ' התוס' במנחות ט"ו ע"א בד"ה לחם ע"ש, דכל דרשת ותרומת ידך אלו הבכורים דאשכחן כמה פעמים בש"ס אבל לא בשום משנה אלא הכא בדרך רמז דבכורים קרוי תרומה כנ"ל. וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' דף ק"ג ע"א

מ"ח המתכוין לאמר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה כו' לא אמר כלום עד שיהא פיו ולבו שוין. ע' בחידושי הרשב"א לקידושין ד"ג ע"א ובמש"כ