אור הישר (זרעים) עט

שחיה אוכלת בשדה בהמה אוכלת בבית כלה לחיה שבשדה כלה לבהמתך שבבית, אמנם בתו"כ דרשו עוד משני מקומות איסור אכילה מן השמור. האחד שם מ"ג ואת ענבי נזירך לא תבצור מן השמור בארץ אין אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר, ועוד שם מ"ה והיתה שבת הארץ לכם מן השבות בארץ אתה אוכל ואין אתה אוכל מן השמור, וע"ש בראב"ד ובר"ש משאנ"ץ לתו"כ ובמה שהאריכו התוס' במנחות פ"ד ע"א ובכ"מ וכמש"כ בחידושי שם ולב"מ נ"ח ע"א ושם קי"ח ע"א

מ"ה הכובש ג' כבשים בחבית אחת רא"א אוכלין על הראשון ר' יהושע אומר אף על האחרון כו'. ע' אור שמח פ"ז ה"ו מה' שמיטה וע"ע בת' מקום שמואל סי' כ"ז

שם ר"ג אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית. ע' אור זרוע ח"א סי' תשמ"ח

מ"ו המלקט עשבים לחים עד שייבש המתוק והמגבב ביבש עד שתרד רביעה שניה כו'. והנה בתענית ד"ו ע"א פליגי תנאי בשיעורין דרביעה ראשונה שניה ושלישית וקאמר בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות שניה למאי אר"ז לנדרים ורב זביד אמר לזיתים ר"פ אמר כדי להלך בשבילי הרשות ר"נ בר יצחק אמר לבער פירות שביעית דתנן עד מתי נהנין ושורפין בתבן ובקש כו' ע"ש, והשתא איכא למידק טובא מדוע נאיד כל חד מאוקימתא דחבריה הלא כולן משניות הן. וממילא נ"מ לכל היכא דנשנית במשנה ענין רביעה שניה, והאחרון הכביד דרנב"י דאתא לדין ביעור פירות שביעית מדוע דלג על משנה זו דמגבב ביבש, וכל הני דחשיב בתר הכי דתלויין ברביעה שניה, ובחר דוקא בבבא אחרונה דסיפא של המשניות, והיא דמאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש וצ"ע כעת

מ"ז מאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית משתרד רביעה שניה ע' אור זרוע ח"א סי' של"ב ובחזון איש סי' י"ג סק"ה

מ"ח מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלק מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד ועניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים ד"ר יהודא ר' יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור. ע' בראב"ד ור"ש משאנ"ץ וקרבן אהרן לתו"כ פ' בהר פרק א' מ"ו

מ"ט האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה. ע' ספרי פ' שלח סוף פיסקא ק"י ובירושלמי דמאי פ"ג ה"א ובטו"א לר"ה ט"ו ע"א.