אור הישר (זרעים) עד

מ"ד רבי התיר ליקח ירק מיד. ע' ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב

מ"ה אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מהארץ לחו"ל אר"ש שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחו"ל. וכ' הר"ש דאפילו רבי מודה לרשב"א דאין מוציאין אפילו קודם הביעור. ע' חזון איש סי' י"ג סק"ג

מ"ו אין מביאין תרומה מחו"ל לארץ אר"ש שמעתי בפירוש שמביאין מסוריא ואין מביאין מחו"ל. וכ' המפרשים דלהכי מביאין מסוריא דיש מקום ליכנס בה בטהרה, ועמש"כ בזה בס' אמונת יוסף וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' דף ק"ל. פרק שביעי

מ"א כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה כו'. ע' תוס' שבת ס"ח ריש ע"א

שם וממין הצובעים ספיחי איסטיס וקוצה כו', ע' בס' תורת זרעים מה שהאריך בזה

בר"ב ד"ה העולשין, והכא קמ"ל דבשביעית דאין עולשי גינה מצויין עולשי שדה חשיבי ומטמאין טו"א כו', ע' במשנ"א עוקצין פ"ג מ"ב

מ"ב ועוד כלל אחר אמרו כל שאינו מאכל אדם ומאכל בהמה כו'. ע' חזון איש סי' י"ג סק"ט וסק"י

שם ר"מ אומר דמיהן מתבערין עד ר"ה אמרו לו להן אין ביעור ק"ו לדמיהן. ע' במשנ"א טבו"י פ"ד מ"ה

מ"ג הצבע צובע לעצמו כו'. ע' בת' שיבת ציון סי' ב'

שם שאין עושין סחורה בפירות שביעית ולא בבכורות, וכ' הר"ש אהא דבכורות דילמא אתי בהו לידי תקלה אבל מדאורייתא שרי כדתנן בבכורות ל"א בבכור נאמר לא תפדה ונמכר הוא ובאיטלז הוא דלא מזדבן הא בביתיה מזדבן ואפילו איסור דרבנן ליכא בשחוט עכ"ל. והנה הא דקאמר כדתנן הוא ט"ס דלפנינו שם הוא רק בברייתא. ושם הגרסא בבכור נאמר לא תפדה ונמכר חי, וזה מתאים עם הא דתנן לקמן רפ"ק דמע"ש הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל