אור הישר (זרעים) עג

מ"ז היוצר מוכר חמש כדי שמן וחמשה עשר כדי יין שכן דרכו להביא מן ההפקר ואם הביא יותר מכאן מותר, ומוכר לכושיים בארץ ולישראל בחוץ לארץ ע' בתוס' חדשים ובחידושי מהרי"ח ובחזון איש סי' י"ב סק"ט, אולם בכפתור ופרח פמ"ז משמע שהי"ל הגרסא ואם הביא יותר מכאן מוכר לגוי בארץ ולישראל בחוץ לארץ, וע"ע בפאת השלחן דף מ"ג ע"ב

מ"ח בש"א לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית וב"ה מתירין מפני שהוא יכול לשחטה. ע' תוס' ע"ז ט"ו ריש ע"ב ובס' האשכול ח"ג סי' מ"ה ובראב"ן סי' רפ"ט ר"צ וע"ע תוס' גיטין ס"א ע"א ד"ה משאלת

שם מוכר לו פירות בשעת הזרע ומשאיל לו סאתו אע"פ שהוא יודע שיש לו גורן ופורט לו מעות אע"פ שהוא יודע שיש לו פועלים וכולן בפירוש אסורין, ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ה'

מ"ט משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עמה. ע' בירושלמי ובביאורו בת' אבקת רוכל סי' כ"ד

שם שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה, ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' נ"ד. פרק ששי

מ"א שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד מן הנהר ומאמנה ולפנים נאכל ונעבד. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קל"ו וסי' שמ"ו ובמל"מ פ"ד הכ"ו כ"ז מה' שמיטה וע"ע בראבי"ה סי' קס"ד ובת' אבקת רוכל סי' כ"ג ובס' כלכלת שביעית צד נ"ג וע"ע בכפתור ופרח פי"א

מ"ב עושין בתלוש בסוריא אבל לא במחובר כו'. ע' חזון איש לשביעית סי' ג' ס"ק כ"א כ"ב

מ"ג בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו אם היו העלין שלהם שחורין אסורין הוריקו הרי אלו מותרין כו'. ע' בת' הרשב"א סי' רפ"ז.