אור הישר (זרעים) סט

שדהו שלש שלש אשפתות לתוך בית סאה עושה והרוצה ל לעשות זבלו אוצר עושה ע"כ, ובזה איכא למידק מדוע הוסיף הרמב"ם לפעולות אלו תיבת רצון, הלא ודאי עושה לפי רצונו ואם לא היה רוצה לא היה עושה וצ"ע כעת

מ"ד המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים עוקר שלש רוחות ומניח את האמצעית כו'. ע' ראב"ד ומפרשים פ"ב ה"ד מה"ש ובמה שהקשה בתורת הזרעים ע"ד הכ"מ שם

מ"ה לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו עד שיהיו בו שלש מורביות שהם שלש על שלש על רום שלש שיעורו עשרים ושבעה אבנים. ע' כפתור ופרח סוף פרק מ"ח ובתוי"ט אהלות ספ"ג

מ"ו גדר שיש בו עשרה אבנים של משאוי שנים שנים הרי אלו ינטלו ברדב"ז פ"ב ה"ז משמיטה כ' וז"ל ואי הוה גרסינן ינטל הוה ניחא טפי דקאי אגדר עכ"ל, לא ידענא במאי ניחא ליה טפי אי קאי אגדר. הלא כמו דגרסינן הרי אלו ינטלו קאי ג"כ אאבנים של הגדר. ומאי עדיפותא במאי דהוה משבש לשון המשנה בכדי שיהיה מוסב על הגדר גופיה

מ"ז אבנים שזעזעתן המחרישה או היו מכוסות ונתגלו כו'. ע' בס' ניר מה שהאריך בביאור משנתנו

שם המסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ כו', אמנם אם הנוגעות בארץ מעכבות מליצוד את האישות ואת העכברים אז גם הנוגעות בארץ ינטלו כדמוכח בתוס' מו"ק ד"ו סוף ע"ב

מ"ח אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנן לשביעית כו'. הרמב"ם פ"ב הייא מה"ש דלג על רישא דמשנתנו ופתח בסיפא וע"ש בראב"ד ומפרשים ובפאת השלחן סי' ב' סי"א ובבית ישראל ובית רידב"ז שם

מ"ט אבני כתף באות מכל מקום והקבלן מביא ואלו הן אבני כתף כו' ראיתי בס.' אמונת יוסף שהקשה אמאי לא תני נמי האי חילוקא דקבלן לעיל במ"ז גבי המסקל את שדהו כו' ע"ש, ולדעתי בלתי מובן ההרכבה דהתם לא תני רק במסקל שדהו ולא נחית אלא לאשמעינן העיקר שמוכרח להניח את הנוגעות בארץ. וכמו דמסקל הגדולות עם הקטנות כמ"מ צריך להניח הנוגעות בארץ הגדולות עם הקטנות. ולהכי סמיך להו וכן גרגר של צרורות, וכל אלו אינן נוגעות לקבלן, משא"כ הכא באבני כתף שהן אבני בנין כדפליגי ר"מ ור'