אור הישר (זרעים) סה

מ"ד שנאמר בחריש ובקציר תשבות אין צריך לאמר חריש וקציר של שביעית אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. ע' תוס' ר"ה ד"ט ע"א ובטורי אבן שם

מ"ה שלשה אילנות של שלשה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן. וכ' הר"ש י"מ עד העצרת אבל בירושלמי קאמר בהדיא עד ר"ה, ובתוי"ט תירץ דהא דירושלמי היינו לאחר תקנת ר"ג ובית דינו ע"ש, ולע"ד בלתי מובן הלא אין בין משנתנו לדלעיל מ"ב רק במה דהתם איירי בשלשה אילנות של איש אחד והכא הוסיף דהוא הדין של שלשה אנשים, וע' בפי' הרא"ש וברמב"ם פ"ג ה"ב מה' שמיטה, ולעיל שם ודאי קאי על קודם התקנה דהא מפרש משנה דריש פרקין וקאמר איזהו שדה האילן וא"כ מוסב על המשנה הקודמת, וממילא גם הכא קאי על קודם תקנת ר"ג ובית דינו, ודברי הירושלמי בהלכה זו קאי על משנתנו, ואיך נופל לאמר דדבריהם הם לאחר התקנה, ובע"כ דזה הכריחו להגר"א ז"ל בביאורו לירושלמי שם במאי דמחק הני שתי תיבות עד ר"ה ע"ש. וע"ע במהר"י מג"ש לביב פ"ג ע"א

מ"ו עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה. וכ' הר"ב דקמ"ל דאע"ג דשלש אילנות לבית סאה קרוי שדה אילן וחורשין כל בית סאה בשבילן בנטיעות ילדות אין חורשין עד שיהיו עשרה ע"כ, ולכאורה לזה גופה צריך טעם מ"ש נטיעות מאילנות, אכן בזה נשמר הר"ש ז"ל במש"כ דבנטיעות הוא הלמ"מ דחסה התורה על ממונן שאם לא יחרוש להם מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות ע"ש. אכן בזה איכא למידק כדהקשה בתפא"י ע"ד רש"י בתענית הלא אם הוא הלמ"מ למה צריך ליתן לזה שום טעם ע"ש. ועוד דהא דעשר נטיעות הוא הלמ"מ הוא רק אליבא דר' יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן, אבל מתניתין סתמא תנן וכל סתם היא אליבא דר"ע כדאמרינן בסנהדרין פ"ו ע"א, ור"ע הא לית ליה דהוא הלמ"מ דהא איהו דריש תוספות שביעית מקרא דבחריש ובקציר תשבות במו"ק ד"ג ע"ב וכ"כ בגבורת ארי לתענית ד"ב ע"ב ע"ש, וע"ע בשטמ"ק וביד רמה לב"ב כ"ו ע"ב

מ"ז הנטיעות והדלועים מצטרפין לתוך בית סאה רשב"ג אומר כל עשרה דלועים לבית סאה חורשין כל בית סאה עד ר"ה. והנה הרמב"ם בפ"ג ה"ו מה' שמיטה שינה צורת משנתנו דאיהו כתב והדלועין עם הנטיעות מצטרפות לעשרה. ויפה כתב בזה הרדב"ז שהרמב"ם הבליע בדבריו חידוש הירושלמי אהא דמשנתנו דהוא שהנטיעות רבות על הדלועין ע"ש. אכן במה שהניח שם ליסוד מוסד דכ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו ועפ"ז הקשה על הרמב"ם ע"ש