אור הישר (זרעים) סד

שביעית פרק ראשון

מ"א עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בש"א כ"ז שהוא יפה לפרי ובה"א עד העצרת וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו. וכ' הרמב"ם בפיה"מ זו היא משנה ראשונה כו' ואמרו בגמרא רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים אלו והתירום כו', וע' תוס' מנחות ס"ו ע"א ד"ה זכר, והנה בלתי מובן מדוע קרי למשנה זו משנה ראשונה הלא ל"ד לפלוגתא דב"ש וב"ה גבי חצי עבד וחצי ב"ח דקרי לה ריש חגיגה משנה ראשונה ומשנה אחרונה, דהתם לא היתה שום השתנות בזמן וכדומה, רק באותו דין היתה חילוקי דעות עד שחזרו ב"ה להודות כדברי ב"ש ומשו"ה נופל לאמר על דעתם הקדומה דקודם חזרה משנה ראשונה, משא"כ הכא דעצם דין איסור דתוספות שביעית היא הלמ"מ ובזמן שביהמ"ק היה קיים היתה שלטת שמועה זו למעשה כדכ' הרמב"ם רפ"ג מה' שמיטה, ורק לאחר החורבן בטלוהו ר"ג ובית דינו, נמצא דדין זה הוא ככל הדינים שהיו נוהגים בזמן המקדש ונתבטלו בזה"ז האם קרו להו משנה ראשונה, ואפשר דל"ד לשאר עבודות המקדש דבטולן חלו מעצמן לסבת חורבן הבית, משא"כ עבודות הארץ נשארו, ור"ג ובית דינו היו צריכים לבטל שני פרקים אלו, ומשו"ה נקראת משנה ראשונה מפני שנשנית קודם הבטול, ובכ"ז הלשון דחוק וצ"ע

מ"ב איזהו שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה אם ראוין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי חורשים כל בית סאה בשבילן פחות מכאן אין חורשין להן אלא מלא האורה וסלו חוצה לו. ע' מה שהאריך בזה בס' חזון איש לשביעית סי' י"ז סק"ד

, מ"ג אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאילו הם תאנים כו'. יליד למה הוצרך להזכיר כאן אילן מאכל הלא כמו במשנה א' קתני כל זמן שהוא יפה לפרי כמ"כ במשנה ב' דקתני אם ראוין לעשות ככר דבלה כו', משתי המשניות נראה דאיירי באילני מאכל, ולא היה צ"ל אלא אפילו אילני סרק רואין אותן כו', ואי משום שאר אילני מאכל בזולת תאנים ג"כ לא צריך להשמיענו דלא גרעי מאילני סרק, ואין לאמר דדוקא באילני סרק נופל לאמר רואין משום דלית ביה כלל אבל איך נימא על עץ זית רואין כאילו הוא תאנה דע"כ אינו תאנה, דזה ודאי אינו משום דכל היכא דאמרינן רואין גם בכה"ג אמרינן כמו במשנה עירובין י"ג ע"ב היתה של קש ושל קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת ובזבחים ע"ז ע"ב נתערב ביין רואין אותו כאילו הוא מים ע"ש הרי דמפקעינן להו ממציאותם לאמר בהו רואין וצע"ק.