אור הישר (זרעים) נה

ונלע"ד לתת הסבר נכון לדבריהם, עפ"מ שהבאתי לעיל ברייתא דספרי בפ' תצא והרמב"ם בפיה"מ והתוס' בב"ב ד"ב ע"ב וביבמות פ"ג ריש ע"ב דעיקר איסור כלאים נובע ממחשבתו וכוונתו בזה כדכתיב אשר תזרע. ולכן גבי אפיפירות או אילן סרק, לאלו בטל במחשבתו אל הגפן, א"כ נעשה הגפן עמהם כגוף אחד להיות בסיס להשלמת כוונתו אל הזריעה שתחתיהם תחת המותר, נמצא דסוף מעשה הזריעה היתה כמו במחשבה תחילה בסמיכת הגפן לזרוע תחתיו ולהכי אסור. משא"כ במשנתנו דבמה שהדלה את הגפן על האילן מאכל לא בטל בזה אילן כזה, ולכן הוא עומד כגוף נפרד מן הגפן ותחת האילן הלא מותר לו לזרע, ולפ"ז אם הלך החדש על הזרעים אין בזה אלא מפני מראית העין שנראה כאילו נזרע תחת הגפן, ולפיכך די לו בזה רק להסיר את המראית עין, וזהו במאי דיחזיר את ענפי הגפן לצד אחר, וכעין זה בפסול מחשבה, דברישא תנא איסורא ובסיפא תנא תקנתא מפני אפשרות התקנה מאי דליכא ברישא, אשכחן כה"ג במשנה דזבחים רפ"ג ע"ש, וע"ע ר"ש כלים פכ"ו מ"ד

בר"ב ד"ה סדן של שקמה שרש של אילן שקמה והוא אילן תאנה הגדל ביערים כו', ע' בר"ב ותוי"ט לעיל פ"א מ"ח ובמשנ"ר שם

מ"ה איזהו אילן סרק כל שאינו עושה פירות. ברמב"ם פ"ו הי"ב מפרש כגון הארז והברוש

שם ר"מ אומר הכל אילן סרק חוץ מן הזית והתאנה. ע' ירושלמי ערלה רפ"א ובתוס' אנשי שם לאהלות פי"ח מ"ג

מ"ו פסקי עריס שמונה אמות ועוד. ומפרשי הר"ש והר"י בן מלכי צדק ע"פ הירושלמי דהאי ועוד הוא טפח. והרמב"ם בפ"ח ה"ה ובפיה"מ מפרש אחד מששים באמה והוא עשירית הטפח. וכ' עליו בכפתור ופרח פרק נ"ח שפירושו הוא ע"פ התוספתא ע"ש, אולם לפנינו בתוספתא גם של צוקרמנדל הגרסא כמה הוא ועוד אחד מששה טפחים באמה, וע"ע במלאכ"ש למס' כלים פי"ז מ"י

מ"ז ערים שהוא יוצא מתוך הקרן וכלה נותנין לו עבודתו וזורע את המותר ר' יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם. עמש"כ הרמב"ם פ"ח ה"ט ובפיה"מ, וע"ע בשנו"א ובביאור הגר"א ליו"ד סי' רצ"ו ס"ק פ"א

מ"ח הקנים היוצאים מן האריס וחס עליהם לפסקן כנגדן מותר עשאן כדי שילך עליהן החדש אסור. הנה גם משנה זו נשנית עפ"מ שהארכתי לעיל בפרקין מ"ד שהעיקר איסור הכלאים הוא משום מחשבתו הקדומה ע"ש,