אור הישר (זרעים) נד

הא ס"ל הכא דעבודת הגפן שלשה טפחים, א"כ לדידיה מקום זה אסור בהנאה ואיך עולה לו במדת בית רובע, ואנן קיי"ל בסנהדרין פ"ו ע"א דכולהו סתימתאי אליבא דר"ע, עד דמשו"ה פריך הש"ס בפשיטות בב"מ פ"ב ע"א אי הכי קמה לה מתניתין דלא כר"ע, וע"ש ברש"י ד"ה אי הכי וצ"ע כעת

מ"ב עריס שהוא יוצא מן המדרגה ראב"י אומר אם עומד בארץ ובוצר את כולו ה"ז אוסר ארבע אמות בשדה ואם לאו אינו אוסר אלא כנגדו. וכ' הר"ב ואם לאו שאינו יכול ללקוט כל הענבים עד שיעלה במדרגה או בסולם כו' וכה"ג לשון הרמב"ם בפיה"מ ואם אי אפשר לו לבצור כל הענבים, כו' ע"ש, ולפי לשונם זה משמע דוקא אם אינו יכול ללקוט כל הענבים. ולאפוקי אם יכול ללקוט מקצתם ומכש"כ רובם, ובכ"ז על רובם יש להסתפק לפ"מ דאמרינן בנזיר מ"ב ע"א דרובו ככולו מדאורייתא והכי קיי"ל בכה"ת כדאמרינן בהוריות ד"ג ע"ב ע"ש, אמנם בר"ש הלשון אבל אם אינו יכול לבצור עד שיעלה במדרגה או בסולם כו'. וכה"נ לשון הרמב"ם בפ"ח ה"ח ואם אינו יכול לבצור עד שיעלה במדרגה או בסולם אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד ע"ש, ומלשונם זה משמע דאינו יכול לבצור כלל אפילו מקצת, משא"כ אם יכול ללקוט מקצת ומכש"כ רובו דאפשר דאמרינן רובו ככולו וצ"ע כעת

מ"ג המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות לא יביא זרע אל תחת המותר אם הביא לא קדש ואם הלך החדש אסור. ופי' הר"ב אסור הזרע שנזרע תחת המותר אם הוסיף מאתים לאחר שהלך החדש עליהן, והנה בשנות אליהו חלק עליו וכ' לאמר דאפילו לא הוסיף, ובכולם משום קושיא דאם הוסיף פשיטא ע"ש

ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד דל"ד לכל הוסיף מאתים דמקור איסורו הוא מטעם הדין, משא"כ הכא דכל איסורו דלכתחילה הוא משום מראית העין כדכתב הגר"א ז"ל שם במשנתנו גופה, ולפ"ז היה מקום לאמר דהגידולין דלאחר מכאן יתבטלו ברוב הגידולין הקודמין כמו שמסתפקים התוס' לאמר בב"ק ס"ט ע"א בד"ה כל הנלקט ע"ש, ולהכי שפיר אשמעינן התנא דאע"ג דלכתחילה הוא רק מגזירה דרבנן מ"מ לא אמרינן דנתבטלו ברובא אלא דאם הוסיף מאתים אסור, אבל בלא הוסיף מאתים אפשר דלא גזרו כמו שלא גזרו לאסור בלא הלך החדש

מ"ד המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל מותר להביא זרע אל תחת המותר ואם הלך החדש יחזירנו והנה במשנה הקודמת גבי אפיפירות ואילן סרק תנן ואם הלך החדש אסור, והשתא תקשה מדוע ברישא תנא איסורא ובסיפא תנא תקנתא, וע' מאי דמחלקו בזה הרמב"ם בפיה"מ הרב והתוי"ט עפ"ד הירושלמי.