אור הישר (זרעים) נג

מ"ז היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים או עם המים הזורע וסיערתו הרוח לאחריו מותר סיערתו הרוח לפניו ר"ע אומר אם עשבים יופך כו'. וכי הרמב"ם בפיה"מ אמר הכתוב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ובא בקבלה פרט לשנפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים כו' ע"כ, ודבריו לקוחים מהספרי פ' תצא פיסקא ר"ל ע"ש

והנה לפ"מ דאיסורא דכלאים תליא במחשבה וכוונת הזורע לזריעה מקרא דאשר תזרע ולאפוקי ממילא כדיליף בספרי, עפ"ז שפיר כתבו התוס' ביבמות פ"ג ריש ע"ב ובב"ב ד"ב ריש ע"ב כדהבאתי בחידושי במשנה הקודמת ועמש"כ בחידושי לעיל פ"ד מ"ז, אולם לפ"ז איכא למידק מדוע כתבו התוס' בב"ב וביבמות שם להביא ראיה לדבריהם ממשנה דהרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנה כו' ולא סמכו דבריהם על עצם דרשת הספרי מקרא דאשר תזרע דתלוי בכוונתו ומחשבתו כנ"ל וצע"ק, וע"ע במשנ"ר לעיל פ"א מ"ח

מ"ח המקיים קוצים בכרם ר"א אומר קדש וחכ"א לא קדש אלא דבר שכמוה מקיימין. ע' בתוי"ט דריש מכילתין ד"ה והזונין ובתוס' רע"ק שם

שם ושושנת המלך וכל מיני זרעים אינם כלאים בכרם. ע' בתפא"י טהרות פ"ג סי' ט"ל

שם הקנבוס ר"ט אומר אינו כלאים וחכ"א כלאים, ע' ראב"ן סי' נ"ג

שם והקינרס כלאים בכרם, ע' במפרשי המשנה עוקצין ספ"א. פרק ששי

מ"א איזהו ערים הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הנדר שהוא גבוה עשרה טפחים כו'. ע' דורות הראשונים ח"א כרך ג' פט"ו ושם בתקופת ב"ש וב"ה פ"ו

שם וכמה היא עבודת הגפן ששה טפחים לכל רוח ר"ע אומר שלשה, והנה לעיל פ"ב מ"י תנן דאכילת הגפן עולה במדת בית רובע ואוקי לה בירושלמי שם דאתיא כר' ישמעאל דאמר אין עבודה לגפן יחידית ולכן יש לו דין שאר אילנות דשרי לזרוע. דאילו למאן דאית ליה עבודת הגפן הלא מקום זה אסור בהנאה ואיך עולה לו במדת בית רובע ע"ש. והשתא קשה הלא אתיא דלא כר"ע דאיהו