אור הישר (זרעים) נב

מ"א כרם שחרב אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה ונטועות כהלכתן הרי זה נקרא כרם דל. ע' שנו"א ובספר ניר ובחזון איש סי' יו"ד סק"ח

מ"ב כרם שהוא נטוע על פחות פחות מארבע אמות ר"ש אומר אינו כרם וחכ"א כרם ורואין את האמצעית כאילו אינן. הנה במשנה שבירושלמי הגרסא פחות מארבע אמות ולא פחות פחות, וכמ"כ בבבלי בכל הארבעה מקומות בש"ס שהזכירו משנה זו בכולן הגרסא כמו במשנה הירושלמית, וע' ביד רמה לב"ב ל"ז ע"ב ושם ס"פ המוכר פירות

מ"ג חריץ שהוא עובר בכרם עמוק עשרה ורחב ד' ראב"י אומר אם היה מפולש מראש הכרם ועד סופו ה"ז נראה כבין שני כרמים וזורעים בתוכו. וכי הר"ש דחשיב הפסק ורשות אחרת כיון דעמוק עשרה ורחב ד' ומפולש אבל פחות מעשרה או אפילו פחות מד' או אפילו עמוק עשרה ורחב ד' אלא שאינו מפולש וסתום מצד אחד שהכרם מקיפו מג' רוחות אסור לזרוע בתוכו כו' ע"כ, הנה הר"ש התנה בזה ג' תנאים, עמוק עשרה, רחב ד', ומפולש. אבל הרמב"ם בפ"ז ה"כ מה' כלאים הוסיף תנאי רביעי, במש"כ ובלבד שלא יהא הגפנים מסככין עליו

שם ואם היה שער כותש אסור, ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' רצ"ו סק"ע

מ"ד והבית שבכרם זורעין בתוכו. בירושלמי סמיך אקרא ובבתי כלאים החבאו בית שמחביאין בו את הכלאים. וכ' בפי' הרא"ש תמיה לי מאי קמ"ל אפילו אצל גדר סומכין זרעים מכאן וגפן מכאן כש"כ בבית מוקף מחיצות כו', ולולא דבריו ז"ל היה נלע"ד לפ"מ דבירושלמי גופה שם מפרש דהאי בית הוא דוקא אם היה יותר משלשה על שלשה טפחים אבל בפחות הרי הוא כסתום ואין זורעין בתוכו. ולפ"ז טובא קמ"ל דהא משכחת בית דגרע מגדר, ואפשר נמי דקמ"ל דאפילו הגפנים סוככים על גג הבית שרי ולא אמרינן דהי"ל לאסור עכ"פ מפני מראית העין

מ"ה הנוטע ירק בכרם או מקיים ה"ז מקדש ארבעה וחמשה גפנים כו'. ע' ראב"ן סי' נ"ג

מ"ו הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר כשאחזור אלקטנו אם הוסיף במאתים אסור. ע' תוס' יבמות פ"ג ריש ע"ב ותוס' ב"ב ד"ב ריש ע"ב ובמש"כ בחידושי לקמן בפרקין מ"ז ובחידושי למנחות ד"ו ע"א ד"ה צריכי.