אור הישר (זרעים) נ

מ"ב איזו היא מחול הכרם. וכי הרמב"ם בפיה"מ הוא מקום הפנוי מן הכרם שאין שם גפנים והוא מדבריהם מענין מחילה ר"ל עזיבת הדבר, ע' בר"ש וברש"י עירובין ד"ג ע"ב ודף צ"ג ע"א

מ"ג ר' יהודא אומר אין זה אלא גדר הכרם ואיזה הוא מחול הכרם בין שני הכרמים. וכ' במשנה ראשונה הו"ל למיתני אין זה מחול הכרם ואיזהו מחול וכו' ולמאי קרי ליה גדר הכרם ע"ש, ודבריו בלתי מובנים הלא ר"י קאי על דברי הת"ק דקרי מחול הכרם לשטח שבין כרם לגדר ועל זה משיב ר"י דבאופן זה אינו נקרא אלא גדר הכרם, ואיזה הוא מחול הכרם בין שני הכרמים, וע' בפי' הרא"ש

מ"ד וגדר שנפרץ עד יוד אמות הרי הוא כפתח יתר מכן כנגד הפרצה אסור. ע' בחידושי הגרע"א ליו"ד סי' רצ"ו סעיף מ"ד וע"ע תוס' עירובין ד"ג ע"ב ד"ה והא איכא

מ"ה הנוטע שורה של ה' גפנים בש"א כרם ובה"א אינו כרם עד שיהא שם ב' שורות לפיכך הזורע ד' אמות שבכרם בש"א קידש שורה אחת ובה"א קידש ב' שורות. ע' שאילתות פ' קדושים סי' ק' ובהעמק שאלה שם אות י"ט

מ"ו הנוטע שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב הרי זה כרם כו'. הנה מדברי רש"י בסוטה מ"ג ע"א משמע דאף לענין לחזור עליו מעורכי המלחמה הוא דוקא אם נטע שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב אבל אם נטע שלא כסדר הזה אינו חוזר ע"ש

אמנם יל"ד בב"ב י"ד ע"א אהא דא"ל רבא לר"ז נטע ר' ינאי ארבע מאה כרמי א"ל דילמא שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב ופירש"י וז"ל בכך קרוי כרם לגבי לחזור עליו מעורכי המלחמה כו' ע"ש, וקשה טובא מדוע נאיד רש"י למציאות רחוקה כזו דלחזור מעורכי המלחמה, ולא נקט הא דמשנתנו דאיירי לענין כלאי זרעים הנוגע בכל זמן לידע מה הוא זה כרם, דאם נטען כסדר הזה נקרא כרם קטן וצריך להרחיק הזרעים מהן ארבע אמות לכל רוח, אבל אם. נטען שתים כנגד שתים ואחת באמצע או שלש בשורה זו ושתים כנגדן בשורה שנייה אינו כרם, ודינו כגפן יחידית שאינו מרחיק מהן אלא ששה טפחים לכל רוח וצ"ע כעת

מ"ז הנוטע שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך של חבירו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים הרי אלו מצטרפות כו'. ירושלמי ר' אחא בעי לית הדא פליגא על ר"ש דר"ש אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו תמן אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ברם הכא שלו ושל