אור הישר (זרעים) מט

להקשות לכתחילה ממשנתנו דמשמע ברור שהיו שתי שדות וסוף שדהו נכנס כמו ראש תור לתוך שדה אחרת, ומה ענין זה לערוגה ומכש"כ קשה לשמואל דסבר דיש ראש תור בערוגה כמש"כ התוס' שם וע' בבעל המאור לשבת שם וצ"ע

מ"ד הנוטע שתי שורות של קישואין שתי שורות של דלועין שתי שורות של פול המצרי מותר כו'. ע' תוס' שבת פ"ה ע"ב ד"ה איתיביה ובמראה הפנים בסוגיין ובכפתור ופרח פרק נ"ז

בר"ב ד"ה שתי שורות. וכשאין שם אלא שורה אחת מכל מין ומין נראין כאילו נזרעו כולן יחד במפולת יד ומיחזו ככלאים כו', ע' תוי"ט לעיל פ"א מ"ט ד"ה ה"ז כלאים

מ"ה נוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת ובלבד שתהא זו נוטה לצד זה וזו נוטה לצד זה ונוטה שער של זו לכאן ושער של זו לכאן שכל מה שאסרו חכמים לא נזרו אלא מפני מראית העין. ע' בפי' רבינו חננאל לשבת פ"ה ע"ב ובס' חזון איש למס' כלאים סי' ט' סק"י

מ"ו היתה שדהו זרועה בצלים ומבקש ליטע בתוכה שורות של דלועים כו'. ע' מה שהאריך בזה בס' זרע הארץ ה' כלאי זרעים סי' ל"א

מ"ז ר' יוסי אומר נותנין לה עבודתה ארבע אמות אמרו לו התחמיר זו מן הגפן אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן שלגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים ולדלעת יחידית נותנין לה בית רובע הנה מכלל דבריהם נלמוד אגב אורחא דר' יוסי לית ליה לא כר' ישמעאל ולא כר"ע, דאילו לר' ישמעאל אין עבודה לגפן יחידית, וע' בירושלמי לעיל פ"ב ה"ח ובמראה הפנים, ולר"ע הויא שיעור עבודת הגפן שלשה טפחים כדתנן לקמן פ"ו מ"א, אלא אית ליה כסתם משנה דהתם דעבודת הגפן ששה טפחים לכל רוח ונ"מ נמי לזה בדעת ר' יוסי, לענין אכילת הגפן דעולה במדת בית רובע כדתנן לעיל פ"ב מ"י, ודלא כדעת הרמב"ם בפ"ד ה"ג מה' כלאים אים דלא חשיב לעבודת הגפן, וע"ש ברדב"ז ובמש"כ בחידושי שם. פרק רביעי

מ"א קרחת הכרם בש"א עשרים וארבע אמות ובה"א שש עשרה אמה. בירושלמי א"ר יוסי והוא שבא ממטע כרם גדול אבל בא ממטע כרם קטן אין זה קרחת הכרם. ע' מה שהאריכו בזה בספר ניר ובחזון איש סי' יוד ובמלאכ"ש למס' כלים פי"ז מ"י, וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' דף ק"ח ע"ב.