אור הישר (זרעים) מז

שאין אומרין לדעת גמורה חזר ואמר אפילו רשב"י אינו אומר אלא משום מראית העין, עמש"כ בזה בס' חזון איש סי' ד' ס"ק כ"ז

מ"ה היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף כו'. ע' ראב"ן סי' נ"ג ובס' יראים סי' קנ"ב

מ"ו הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין בש"א שלשה תלמים של פתיח ובה"א מלא העול השרוני וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו. ע' בפי' הרמב"ם והר"ש ומה שהאריך בדבריהם בס' זרע הארץ ה' כלאי זרעים סי' ל"ה

מ"ז היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו וכ' התו"ט ראש תור כתב הר"ב ועל שמו קורין זוית המחודדת ראש תור ור"ל מכל איזה תבנית שתהיה בין משולש בין מרובע או שאר תבנית וכן מבואר בפי' הרמב"ם עכ"ל, הנה סוף דברי התוי"ט של צורה מרובעת או שאר תבנית ליתא לפנינו לא ברמב"ם ולא בר"ב, והם לא הזכירו רק צורה משולשת, וכ"כ רגמ"ה לב"ב ס"ב ע"א וז"ל כעין ראש תור שלמעלה מרוחב ומלמטה מקצר ע"ש, וע"פ פי' זה שהוא דוקא משולש מובן לשון המשנה מפני שהוא נראה כסוף שדהו כמצוייר ברמב"ם משא"כ בצורה מרובעת

מ"ח ולסלע גבוה עשרה ורחב ארבעה. וכ' בתוי"ט כ' הר"ב לאשמעינן דאפילו סלע בעינן ארבעה רוחב הואיל ולא נעשה לשם גדר שאילו נעשה לשם גדר סגי בגבוה עשרה ורוחב כל שהוא, ע' בתוס' רע"ק ובת' פנים מאירות ח"א ס"ס ע"ד

מ"ט הרוצה לעשות שדהו קרחת קרחת כו'. בראב"ד פ"ד ה"ז מה' כלאים כ' אהא דמשנתנו וז"ל א"א מקום הזרע נקראת קרחת, וע"ש בכ"מ ומה שדחה לדבריו כאן בתוי"ט, ולע"ד בלתי מובן איך יפרנס הראב"ד הא דתנן לקמן רפ"ד איזהו קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו ע"ש, הלא מבואר במשנה גופה שהמקום החרוב מזריעה ונטיעה נקרא קרחת בלשון המשנה וצ"ע

בר"ב ד"ה זורעם חרדל. לפי שאין רגילות לזרוע מן החרדל שדה גדולה כו', ע' בתוס' אנשי שם לעיל בריש מכילתין

מ"י כל שהוא בתוך רובע עולה במדת בית רובע אכילת הגפן והקבר והסלע עולין במדת בית רובע. בירושלמי קאמר דמשנתנו אתיא כר' ישמעאל דאמר אין עבודה לגפן יחידית ולכן יש לו דין כשאר אילנות דשרי לזרוע דאי לרבנן הלא מקום עבודת הגפן אסורה בהנאה ואיך עולה במדת בית רובע ולא דמי