אור הישר (זרעים) לז

מודים שאם התנו ביניהם שהמעשרות שלהם אפילו התנו במה קנו סתמא נעשה כאומר תלוש מן הקרקע שיקנה לך מעשרותיו ע"ש וא"כ איך חזר הר"ב בטענתו על ר"א דמשו"ה לית הלכתא כוותיה. הלא על טענה זו כבר השיבם כנ"ל

ונלע"ד דטענת חכמים במה קנו עדיפא טובא מטענת ר"א, דבשלמא אם התנו לכתחילה שני הצדדים שהתרומות ומעשרות יהא שלהם שפיר יפה כחם בתנאי זה להוציא זכות התו"מ מכהנים ולוים אחרים, דהא אי בעו בעל השדה שלא לזרוע כלל בשנה זו הרשות בידו נמצא שלא הפסיד בזה לכהנים ולוים אחרים, משא"כ אם לא התנו הרי בעל השדה היה זורע שדהו גם בזולת קבלנותם, ובמה קנו הם יותר מכהנים ולוים אחרים, כן נלע"ד בהבנת הר"ב ז"ל בזה שסיים במה קנו

מ"ד ישראל שקבל שדה מכהן ומלוי המעשרות לבעלים כו'. הנה מסדר המשנה קבע משנתנו אחרי דעת ר"א במשנה הקודמת דכהן ולוי שקבלו שדה מישראל המעשרות שלהן שעל מנת כן באו, הרי דהוא מתחשב עם דעת הקבלן אע"פ שלא פירש, וקמ"ל הכא ההיפוך דאם ישראל קבל מכהן ומלוי המעשרות לבעלים, היינו דבזה כו"ע מודו שמתחשבים עם דעת הבעלי שדה דשיירו מקום מעשרותיהן לעצמן, ובתר הכי קבע דברי ר' ישמעאל בקרתני שקבל שדה מירושלמי דמע"ש של ירושלמי דס"ל כר"א במשנה הקודמת כמש"כ בשנות אליהו ע"ש, היינו דמתחשבין עם דעת הירושלמי משום דמקומו מוכשר לאכילת מעשר שני, ובזה פליגי רבנן עליה מפני דהקרתני ג"כ יכול לעלות ולאכלו בירושלים, והרמב"ם בפיה"מ כ' דהלכה כחכמים נגד ר' ישמעאל אבל בהלכותיו השמיט כל האי דינא דקרתני וירושלמי וצ"ע

מ"ה המקבל זיתים לשמן כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה ר' יהודא אומר ישראל שקבל מכהן ומלוי זיתים לשמן למחצית שכר המעשרות לבעלים. הנה הר"ב גריס או למחצית שכר ובתוי"ט לא גריס תיבת או, ולא ידענא איך אפשר למחוק תיבה זו. הרי לפי המבואר בירושלמי דר' יהודא עביד זיתים כקרקע ורבנן לא עבדי זיתים כקרקע ע"ש, א"כ בהכרח ד דעצם פלוגתייהו היא על מקבל זיתים לשמן ורק ר' יהודא הוסיף דגם למחצית שכר המעשרות לבעלים, ולפ"ז תיבת או היא נחוצה להורות דר"י קאמר שני דברים. ובזולת תיבה זו היה מקום לפרש דאיהו חדית רק דינא דלמחצית שכר. ולפי האמת לא שייך לאמר בזה דאיהו עביד זיתים כקרקע, דבמחצית שכר ליכא רק עסק ריוח של ממון ואין להם ענין עם הקרקע, וכיון דלפ"ד הירושלמי בע"כ צריך לאמר דר"י או זה או זה קאמר. א"כ טפי עדיף למיגרס או כי היכי רלא נטעה וצע"ק.