אור הישר (זרעים) לו

מ"א המקבל שדה מישראל מן העכו"ם ומן הכותי יחלק לפניהם. וכ' הר"ב דהאי לפניהם הוא שמניח חלקם לפניהם כמו שהוא בלתי מעושר, ובתוי"ט הביא בשם הרמב"ם דהאי לפניהם הוא דוקא שידע הבעה"ב שחלקו הוא טבל, ומסיק על זה בתפא"י מיהו במקבל מעכו"ם א"צ לחלק בפניו ע"כ, ואיני יודע מנא ליה להפריד בין הדבקים הלא במשנה כייל ישראל עכו"ם וכותי כחדא, וברדב"ז על הרמב"ם פ"ו הי"א מה' מעשר כ' וז"ל ובשלמא גבי ישראל שמא יחשוב שהוא מתוקן ויבא לאכול ממנו אבל לגבי עכו"ם למאי ניחוש וי"ל משום גניבת הדעת א"נ הרואה חושב שעישר ונתן לו ויבא לקנותו מן העכו"ם ע"ש, אולם גם תירוץ הראשון של הרדב"ז בלתי מובן לכאורה דגניבת דעת נופלת על דבר שיש חילוק בזה אל מקבל הדבר, אבל איזה חילוק הוא אל העכו"ם בין מעושר לשאינו מעושר הלא לפניו כולו היתר, אכן אשכחן גניבת דעת בעכו"ם כה"ג בחולין צ"ד ע"א דיהיב ניהליה תרנגולת טרפה במר דשחוטה

שם החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו א"ר יהודה אימתי בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר מעשר ונותן לו, ע' חזון איש לשביעית סי' ד' ס"ק י"ג

בר"ב ד"ה תורם ונותן לו. דאי אפשר לגורן שתעקר אלא א"כ נתרמה, ע' בס' משנה אחרונה למקואות פ"א סוף מ"ה ושם בטבו"י רפ"ד

מ"ב החוכר שדה מן העכו"ם מעשר ונותן לו ר' יהודא אומר אף המקבל שדה אבותיו מן העכו"ם מעשר ונותן לו. וכ' הר"ש דבב"מ ק"א ע"א מסקינן דשדה אבותיו שגזלו העכו"ם מאבותיו ולדידיה קנסו דמתוך כך ידחוק עצמו לקנותה כו' אבל מעיקרא בעי הש"ס למימר דארץ ישראל קרי שדה אבותיו וקסבר אין קנין כו' ע"ש, וקשה איך אפשר כלל לאמר דר' יהודא ס"ל אין קנין הלא בירושלמי לעיל פ"ה ה"ח ובגיטין פ"ד ה"ט אמרינן בהדיא ר' יהודא ור"ש אומרים יש קנין לעכו"ם בא"י לפוטרו מן המעשר ומובא בתוס' מנחות ס"ו סוף ע"ב, ועפ"ז תקשה נמי בתוס' גיטין מ"ז ע"א בד"ה אמר רבה שכתבו אסוגיא דב"מ שם דאפ"ל דר' יהודא סבר אין קנין ע"ש, הלא דבריהם הם נגד הברייתא דירושלמי כנ"ל וצ"ע כעת, וע"ע בס' חזון איש לשביעית סי' ד' ס"ק י"ד ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"א ה"י מה' תרומות

מ"ג כהן ולוי שקבלו שדה מישראל כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה ר"א אומר אף המעשרות שלהן שעל מנת כן באו. וכ' הר"ב ואין הלכה כר"א דאע"ג דעל מנת כן ירדו במה קנו ע"כ, וקשה הלא בירושלמי קאמר דזאת היתה הטענה העיקרית של החכמים לר"א במה קנו, ועל זה השיבם ר"א אף אתם