אור הישר (זרעים) לג

בהו אינש אחרינא. ג"כ לא נקיט הר"ש כיון דבכל הש"ס נקיט סתמא דגמרא להאי טעמא דאי בעי מפקר כו', ומשו"ה השמיט הר"ש לכל האוקימתא דנדרים והביא רק הא דמכות, ואפשר דאביי גופיה הדר נמי מהא דנדרים ואוקים במכות בגוונא אחרינא, ועמש"כ בחידושי לנדרים שם ולגיטין י"ב ע"א, וע"ע בת' באר יצחק חא"ח סי' ח' ובגבורת ארי ליומא ד"ט ע"א בד"ה מעשר עני

מ"ד מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי ולמעשר עני של ודאי לא יטלם בשבת ואם היה כהן או עני למודים לאכול אצלו יבאו ויאכלו ובלבד שיודיעם. וכ' בשנות אליהו משום גונב דעת ע"כ, והר"ש הביא טעם אחר דילמא הכהן הוא טמא ואסור בתרומה וכן העני יטמא טהרות חבירו ע"ש, אולם בירושלמי שסמכו לזה ברייתא דלא יסרב אדם בחבירו לארחו בשעה שהוא יודע שאינו רוצה כו' ע"ש, הלא דכל הדברים משום גניבת דעת אתינן עלה. מזה משמע כפירוש השנו"א ז"ל, ואין להקשות א"כ מאי אשמעינן שמואל בחולין צ"ד ע"א דקאמר אסור לגנוב דעת הבריות, די"ל דעיקר הוא משום סיום דבריו ואפילו דעתו של עכו"ם, וע"ז מסיק דהא דשמואל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר כו' ע"ש, דאי משום עצם איסור גניבת דעת ישראל א"צ שמואל להשמיענו דמשנתנו היא זו, וכן הברייתות המובאות בירושלמי הכא ובבבלי חולין שם, ובתוספתא ב"ק פ"ז שבעה גנבים הם הראשון שבכולם גונב דעת הבריות כו', ועמש"כ בחידושי לחולין שם

מ"ה האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר אינו נאמן מאיש פלוני ה"ז נאמן וכ' הר"ב דכי אמר מאיש פלוני לא מצי לאשתמוטי דהא אינו רשאי ליקח מאחר, ע' תוס' רע"ק אות מ"א ובחזקה רבה חאה"ע סי' נ"ז

מ"ו הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם אמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר א"ל אחד אני אינו נאמן איש פלוני נאמן ה"ז נאמן כו'. ע' ט"ז יו"ד סי' קי"ט ס"ק י"ח ובחזקה רבה חי"ד סי' פ"ט ובת' מקום שמואל סי' ל' ושם בחידושי דינים ליו"ד סי' קי"ט

מ"ז החמרין שנכנסו לעיר אמר אחד שלי חדש ושל חברי ישן שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אינן נאמנין ר' יהודא אומר נאמנין. ע' בת' הרשב"א סי' תתל"ז.