אור הישר (זרעים) לב

אצל העכו"ם כפירותיו. ע' בתוס' רע"ק ומש"כ בזה בס' שערי ציון סי' יוד וע"ע בפאת השלחן דפוס ירושלים דף נ"ו ע"ב

מ"ה הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף א"ר יוסי אין אנו אחראין לרמאין אינו מעשר אלא מה שהוא נוטל ממנה בלבד. ע' בחידושי הרשב"א לחולין ד"ו ובלב אריה שם ובפני יהושע לגיטין ס"א ע"ב

מ"ו הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלוף את המתקלקל א"ר יהודא רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה כו'. ע' ח"ס ח"ו סי' י"א וע"ע במחנה אפרים פי"א הי"ג מה' מעשר. פרק רביעי

מ"א הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן ושואלו בשבת יאכל על פיו כו'. ע' בת' פני יהושע חי"ד ח"א סי' י"ד ובס' חזקה רבה חי"ד סי' קס"ד ובת' אור גדול סי' כ"ז בהגה"ה

מ"ב המדיר את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אוכל עמו בשבת הראשונה כו' ובשבת שנייה אע"פ שנדר ממנו הנייה לא יאכל עד שיעשר. ע' אור שמח פ"ה ה"ד מה' שבועות ור"פ י"ב מה' מעשר ושם פי"א הי"ג

בתוי"ט ד"ה חבירו. וה"ג אע"ג דהואיל ואינו מאמינו כו' אפ"ה קרי ליה חבירו לענין דגייס ביה ע"כ, ע' טהרות פ"ז מ"ט ובמשנ"א שם

מ"ג רא"א אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי וחכ"א קורא שם וא"צ להפריש. בר"ש הביא אוקימתא דמכות י"ז ע"א במחלקותם כן הא דירושלמי, והשמיט הא דנדרים פ"ד ע"ב, ולכאורה הלא טעמא דר"א שם כיון דאי בעי מפקר לנכסיה והוה עני ושקיל ליה נקטו סתמא דהש"ס בכמה וכמה מקומות לאוקים ע"פ האי טעמא כמה סתמי משניות, וראשון לציון הוא בברכות מ"ז ע"א, ואפשר דהשמיטו הר"ש משום קושית הגרע"א בתוספותיו, דהכא לא חזי ליה ע"י ההפקר דהא לא תלקט להזהיר עני על שלו, וטעמייהו דרבנן דדחו לר"א שם משום דלא מפקר אינש לנכסיה דמירתת דילמא זכי