אור הישר (זרעים) קמב

תהיה אסורה לאונן, וזה אי אפשר להאמר דהא במשנה הסמוכה קתני דבכורים אסורין לאונן משא"כ בתרומה, ובפירוש דרשינן ביבמות ד"ע ע"ב גבי תרומה זרות אמרתי לך ולא אנינות וכ"ה בכ"מ וצ"ע כעת, וע"ע בת' הרשב"א ח"א סי' רפ"ט ובס' יראים סי' קס"ה ובסה"מ ל"ת קל"ג ול"ת קמ"ט

מ"ב יש במעשר ובכורים משא"כ בתרומה שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום וטעונים וידוי כו'. ע' בת' הרשב"א סי' רפ"ט ובסה"מ ל"ת קנ"א

שם ואסורין לאונן, וכ' הר"ב במעשר כתיב לא אכלתי באוני ממנו ובבכורים נאמר ושמחת בכל הטוב כו', ע' בתוס' רע"ק ובאור חדש ופרי יהושע לפסחים ל"ו ע"ב

שם ואסורין כל שהן מלאכול בירושלים. וכ' הר"ש כדמפרש בירושלמי כלומר לענין שלא לאכול אלא בירושלים הם אוסרין בכל שהן דאפילו באלף לא בטיל משום דהוי דבר שי"ל מתירין כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח ובת' עין יצחק חא"ח סי' כ'

מ"ג יש בתרומה ומעשר משא"כ בבכורים התרומה והמעשר אוסרין את הגורן ויש להם שיעור ונוהגין בכל הפירות בפני הבית ושלא בפני הבית כו'. ע' ראב"ן סי' נון ובס' יראים סי' קע"א ובווי העמודים שם

שם ובסקריקון ובגזלן הרי אלו בתרומה ובמעשר משא"כ בבכורים, ע' בת' עונג יו"ט סי' ט"ל

מ"ד ויש בבכורים מה שאין בתרומה ובמעשר כו' וחייב באחריותם כו'. וקשה הלא כמו שיש חיוב אחריות בבכורים משום דכתיב תביא בית ה"א מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית כמש"כ הרמב"ם בפ"ב ה"כ מה' בכורים. ה"נ במתנות כהונה נתינה כתיב ביה כדאמרינן בחולין קל"ד ע"ב ופירש"י נתינה כתיבא בהו ועליו ליתנן לכהן. ומש"כ הרמב"ם בפי"ב הי"ז מה' תרומות שאם הפרישה והניחה לבהמה ולחיה ה"ז חילול השם, הרי ביאר שם הרדב"ז דמלבד שלא קיים מצות נתינה יש בדבר חה"ש ע"ש, הרי דחייב באחריות כל זמן שלא קיים מצות נתינה לכהן כמו בבכורים להר הבית, ואין ביניהם חומר וקלות בדיניהם. וטפי הי"ל לאמר שיש חומר קדושה בבכורים שהפרשתה קודמת, ואם הקדים הפרשת תרומה לבכורים עובר בל"ת דמלאתך ודמעך לא תאחר כדתנן בתרומות פ"ג מ"ו וצ"ע כעת

שם וטעונים קרבן כו'. ע' בירושלמי לקמן פ"ג ה"ה ובמש"כ בחידושי שם.