אור הישר (זרעים) יד

מ"ח. הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגזבר ואח"כ פדאן פטורין שבשעת חובתן היו פטורין. והנה כמו דמירוח הקדש פוטר ממעשרות כמ"כ מירוח הפקר כדתנן לעיל ספ"ק, וע' בת' פרי יצחק ח"ב סי' ל"ג

מ"ט. מי שלקט את הפאה ואמר ה"ז לפלוני עני ר"א זכה לו וחכ"א יתננה לעני הנמצא ראשון. הנה הר"ש הקשה על פירש"י דב"מ שכ' דמי שלקט את הפאה באדם בעלמא איירי שאינו בעל השדה, וע' מה שתירץ בזה במעיני החכמה מהדורא קמא לב"מ ד"ט ע"ב

ואגב ראיתי שם שהקשה לאוקימתא דעולא דמעשיר לעני מחלוקת וטעמא דר"א הוא מטעם מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוה עני וחזי ליה ומגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. הלא מאי מגו היא זו הא זכו בה אחרים, וע"ש מה שהאריך בזה. ולע"ד בלתי מובן לפי הבנת הגאון הנ"ל איך יפרנס הוא הא דאמרינן בשבת קל"א ע"ב גבי צייץ טליתו ועשה מזוזה לפתחו בשבת כו' הואיל ובידו להפקירן, וכן שם קכ"ז ע"ב ובכ"מ כיון דאי בעי מפקר לנכסיה ע"ש, הלא אם יפקירם יזכו בהם אחרים, ולכן המובן בענין דאי בעי מפקר לנכסיה דאמרינן בכל המקומות הוא לע"ד, עפ"מ שיש כלל מונח בש"ס דכל דבר שיש לו תקנה הוקל דינו אע"ג דהתקנה לא נעשתה רק מפני אפשרות התקנה, וכה"ג אשכחן ביומא פ"ג גבי מאכילין אותו הקל הקל דטבל ותרומה מ"ס טבל חמור אבל תרומה חזיא לכהן ומ"ס תרומה חמורה אבל טבל אפשר לתקוניה ע"ש, ואע"ג דהתם איירי להאכיל התרומה לישראל והטבל כל זמן שלא נתקנה, ובע"כ דרק משום אפשרות התקנה אפילו במקום וזמן שהוא מהנמנע אפ"ה הוקל דינו בשביל זה. וע' בחידושי לזבחים ל"ב ע"א מה שהארכתי ע"פ כלל זה, וה"ג כוונתם כיון דאיכא אפשרות ההפקר עכ"פ כל עוד שלא זכה בה אחר, ממילא הוקל דין זה שנוכל לאמר עליו מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוה עני וחזי ליה

שם הלקט והשכחה והפאה של נכרי חייב במעשרות אא"כ הפקיר. ע' בת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' א' ובכפתור ופרח פ"ד

מ"י. איזהו לקט הנושר בשעת קצירה היה קוצר מלא ידו תלש מלא קומצו כו'. הר"ש הביא אהא דמשנתינו ברייתא דתו"כ דתניא ולקט קצירך לא תלקט ולא לקט קיטוף לקט קצירך אין לקט אלא מחמת הקציר מכאן אמרו היה קוצר וקצר מלא ידו תלש מלא קומצו כו'. והנה הראב"ד והר"ש משאנ"ץ לתו"כ שם נתקשו מאד לאוקים הברייתא לפי סוגיא דחולין קל"ז ע"א ע"ש, אולם מה מאד היה קשה להם סוגיא דחולין אם היה לפניהם לשון התוספתא דמכילתין פ"ב כמו שהוא לפנינו, דהתם תניא בהדיא איזה לקט הנושר בשעת קצירה ובשעת תלישה ר' יוסי אומר אין לקט אלא נושר בשעת קצירה לבד שנאמר ולקט קצירך לא תלקט ע"ש, ועפ"ז אי אפשר לאמר כדאמרו בחולין דכולה ר' יוסי היא, כן במאי