אור הישר (זרעים) קלו

ל"ד ע"ב לאסור עלין ולולבין כמ"כ ידרוש ר"ע ע"ש, דבר זה בלא"ה מוכרח כן עפ"מ דאמרינן בשבועות כ"ו ע"א דר"ע ששימש את נחום איש גם זו שהיה דורש את כל התורה כולה בריבה ומיעט איהו נמי דורש בריבה ומיעט ע"ש, א"כ בע"כ דס"ל בזה כר"א, וע"ע במשנ"א עוקצין פ"ב מ"א

מ"ט ר' יוסי אומר נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואין מרכיבין בכפניות של ערלה. ע' מה שהאריך בזה בס' חזקה רבה חאה"ע סי' רמ"ט

בר"ב ד"ה בכפניות. תמרים בעודן סמדר נקראים כפניות. ע' משנ"א עוקצין פ"ג מ"ז. פרק שני

מ"א התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולים באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים כו'. ע' שעה"מ פ"ט ה"ב מה' מעשר ובתוי"ט מכשירין פ"ב סוף מ"י ובחידושי מהרי"ח שם

שם הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זע"ז וא"צ להרים רש"א אינן מצטרפין רא"א מצטרפין בנ"ט אבל לא לאסור, ע' ראב"ן סי' שי"א ובאור זרוע ח"א סי' תנ"ח ובמשנ"א טהרות פ"א מ"ה ובס' אור גדול סי' נ"ט ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"י הי"ב ממעה"ק

מ"ב התרומה מעלה את הערלה והערלה מעלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח"כ נפלו נ' קבין ערלה וג' קבין כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה. ע' ראב"ן ס' שי"א ובפרי תואר סי' צ"ט ס"ק י"ב

מ"ג הערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה כיצד כו'. ע' בת' הרשב"א ח"א סי' רס"ב וסי' תש"ל ובתמים דעים להראב"ד סי' ז'

מ"ד כל המחמץ והמתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אסור ובש"א אף מטמא ובה"א לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה. וכ' בפני משה דהנך שלשה דמחמץ מתבל ומדמע אוסרין בכל שהן בהנך תלתא דתרומה