אור הישר (זרעים) קלה

מ"ו נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות הרי זה לא ילקוט ואם לקט יעלה באחד ומאתים ובלבד שלא יתכוין ללקוט ר' יוסי אומר אף יתכוין ללקוט ויעלה כאחד ומאתים. ע' בת' הגרע"א סי' ע"ז ובחזקה רבה חי"ד סי' קנ"ד ובת' משיב דבר ח"א סי' כ"ט

מ"ז העלים והלולבים ומי גפנים וסמדר מותרות בערלה וברבעי ובנזיר. הנה ההיתר הוא בכל הני שלשתן אבל לא מחד טעמא דעלין ולולבין דערלה ורבעי היתירן הוא משום דבתרווייהו כתיב פריו והני לאו פרי נינהו. ובנזיר נתמעטו מאיסור מכלל ופרט, ומשו"ה לר"א דדריש ריבויי ומיעוטא גם עלין ולולבין אסירי כדאמרינן בנזיר ל"ד ע"ב. והא דאמר הכא בירושלמי מתניתא דלא כר"א בע"כ דקאי רק על נזיר. אבל בערלה ורבעי גם איהו מודה למשנתנו משום דהכא פרי כתיב

שם א"ר יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלים בשרף העיקרים מותר בשרף הפגים אסור מפני שהם פרי, ע' דורות הראשונים ח"א כרך ג' פכ"ז

תוי"ט ד"ה א"ר יהושע. אלא שראיתי להרמב"ם עצמו בחבורו פט"ז ממאכ"א שכתב המעמיד גבינה בשרף פגי ערלה וכו' ה"ז אסורה בהנאה ולא כתב שכן נמי בשרף עלי ועיקרי אילן שאינו עושה פרי כו', עמש"כ בזה בפאת השלחן סי' ח' סעיף י"ט ס"ק מ"ד

מ"ח ענקוקלות והחרצנים והזנים והתמד שלהם קליפי רמון והנץ שלו קליפי אגוזים והגרעינין אסורים בערלה ובאשרה ובנזיר כו'. והנה אף דסתם משנה ר"ע היא אבל משנה זו היא אליבא דכו"ע אלא דר"ע יליף בספרא קדושים פרשה ג' מקרא דוערלתם ערלתו ערלים לרבות את כולם וריה"ג מפיק להו מדכתיב פריו פריו ע"ש, וע' או"ז ח"א סי' קס"ג

והנה הראב"ד לתו"כ שם כ' על דברי ר"ע דקאמר לרבות אה כולם. דכוונתו להוסיף עלין ולולבין ומי סמדר, וכ' לזה וז"ל מי סמדר ס"ל כר' יוסי דאמר סמדר אסור מפני שהוא פרי, עלין ולולבין ס"ל כר' אליעזר דקא מרבה להו לעלין ולולבין לענין נזיר מריבוי ומיעוט ור"ע נמי מרבה להו לענין ערלה מוערלתם ערלתו ערלים עכ"ל, והנה לפי דבריו ז"ל צ"ל אע"ג דסתם משנה ר"ע היא כדאמרינן בסנהדרין פ"ו ע"א, ומה"ט פריך הש"ס בפשיטות פ"ב ע"א אי הכי קמה לה מתניתין דלא כר"ע ע"ש, מ"מ משנה הקודמת דהכא ודאי דלא כר"ע, דהא התם תנן דמותרות ואיהו ס"ל בספרא דאסורות, ודברי הראב"ד מתאימים עם הא דאמרינן בירושלמי אמשנה הקודמת דמתרת עלין ולולבין לנזיר דזה דלא כר"א דאיהו אסר, וכן במש"כ הראב"ד דכמו דר"א דריש בריבוי ומיעוט בנזיר