אור הישר (זרעים) קלד

ערלה פרק ראשון

מ"א הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה ר' יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור. ע' ספרא קדושים פרשה ג' ובמפרשים שם וביו"ד סי' רצ"ד סכ"ג ובביאור הגר"א שם ס"ק נ"ח ובטורי אבן ר"ה ד"י ע"א

מ"ב עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור כו'. ע' במשנה אחרונה למס' נגעים פ"ז מ"א

שם הנוטע ברה"ר והנכרי שנטע והגזלן שנטע והנוטע בספינה והעולה מאליו חייב בערלה, ע' בת' הרא"ש ריש כלל שני ובתמים דעים להראב"ד סי' ק"ל ובחמדת שלמה חא"ח סי' י"א

בתוי"ט ד"ה והנוטע בספינה. פי' הר"ב של חרס לא בעי נקיבה לפי שאינו עומד בפני השרשין כו', ע' במשנ"א עוקצין ספ"ב

מ"ג אילן שנעקר והסלע עמו שטפו נהר והסלע עמו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב כו'. ע' בס' יראים סי' קפ"ד ובאור זרוע למס' ב"מ סי' שכ"ד ובת' שיבת ציון סי' מ"ט ובבועז לאהלות פי"ח סי' ד'

מ"ד אילן שנעקר ונשתייר בו שורש פטור וכמה יהא השורש רשב"נ אומר משום ר"א בן יהודא איש ברתותא כמחט של מיתון. והנה בירושלמי בעי אם נשאר בפחות בשיעור זה האם נחשב כמחובר לענין ע"ז דקיי"ל המשתחוה למחובר לא אסרו וכן לענין גיטי נשים דאין כותבין על המחובר לקרקע, ועמש"כ בזה במראה הפנים ובתורת זרעים, וע"ע במלאכת שלמה לאהלות פ"ג מ"ה ובתפא"י ומשנ"א עוקצין פ"ג מ"ח

מ"ה הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה מונה משעה שנפסקה סיפוק הגפנים וסיפוק ע"ג סיפוק אע"פ שהבריכן בארץ מותר. ע' בת' נחלת דוד סי' י"א

שם ר"מ אומר מקום שכחה יפה מותר ומקום שכחה רע אסור, ע' ראב"ד לתו"כ קדושים פרשה ג'.