אור הישר (זרעים) קכד

מ"ה בין שניתן לו במתנה. כ' הר"ב כשהוא סמדר כו', ולשון הרמב"ם בפ"ט ה"ב ממע"ש אינו נקנה במתנה אלא אם נתנו בוסר, וע"ש משה"ק בכ"מ ונשאר בצ"ע, וע"ע בגפי אש

מ"ו ערב יו"ט הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית הי' ביעור כו'. ע' ספרי פ' ראה פיסקא ק"ט ושם פ' תבא פיסקא ש"ב ובס' יראים סי' קע"ט

מ"ז מי שהיו לו פירות בזה"ז והגיע שעת הביעור בש"א צריך לחללן על הכסף בה"א אחד שהן כסף ואחד שהן פירות. ופי' הר"ב טעונין גניזה ע"כ, וע' ברמב"ם פ"ב ה"ב ממע"ש לענין פדיון מע"ש בזה"ז ובלח"מ פ"י הי"ז ממאכלות אסורות ובתוס' ברכות ר"פ כיצד מברכין סד"ה ולמאן ובהעמק שאלה לשאילתות פ' קדושים סי' ק' אות ח'

מ"ח א"ר יהודא בראשונה היו שולחין אצל בע"ב שבמדינות מהרו והתקינו את פירותיכם עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא ר"ע ולמד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורים מן הביעור. הנה מזה מוכח דרק ר"ע המציא דין זה ע"פ הדרשה בספרא פ' קדושים סוף פרשה ג', תבואתו מלמד שאין נפדה אלא תבואה מיכן אמרו אין פודים את הרבעי עד שיבא לעונת המעשרות וע"ש בקרבן אהרן

מ"ט מעשה בר"ג והזקנים שהיו באין בספינה אמר ר"ג עשור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו כו'. ע' בת' הרשב"א סי' אלף קמ"ה

מ"י במנחה ביו"ט האחרון היו מתודין כו'. והנה בירושלמי פריך ויתודה שחרית ומשני עד כאן מצוה לאכול, ובתוי"ט הביא מזה ראיה דאין מחוייבין בסעודה שלישית ביו"ט. ובמלאכת שלמה דחה לראייתו ע"ש, אבל במג"א וביאור הגר"א סי' תתקכ"ט נקטו ראייתו, וע"ע כפתור ופרח פמ"ב

מי"א ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו בס' קהלת יעקב לברכות ד"מ הקשה דמהכא משמע שהיו מברכין על מצות תרומה מזמן התורה ואנן קיי"ל דעיקר הברכות תקנו אנשי כנה"ג, וע' מה שתירץ בזה בהעמק שאלה לשאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ז אות א'

מי"ב לא אכלתי באוני ממנו הא אם אכלו באנינה אינו יכול להתודות כו'. ע' סה"מ רמב"ן ומגילת אסתר שרש שמיני.