אור הישר (זרעים) קכג

בפ"ו ה"ט ממע"ש הואיל ושוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום ואם מעולי רגלים נפלו כבר היו נמצאים, וע' במשנ"א טבו"י פ"ד מ"ה

מ"י המוצא כלי וכתוב עליו קרבן ר' יהודא אומר אם היה של חרם הוא חולין ומה שבתוכו קרבן ואם היה של מתכת כו'. וכ' הר"ב דבשל חרס מודו שהוא חולין ומה שבתוכה קרבן והלכה כחכמים ע"כ, ולא ידענא כיון דדין של חרס הוא אליבא דכו"ע מדוע השמיטו הרמב"ם ולא כתב רק הא דמתכת בפ"ו ה"ח ממע"ש וצע"ק

מי"א המוצא כלי וכתוב עליה קוף קרבן מ' מעשר ד' דמאי ט' טבל ת' תרומה כו'. ע' אור זרוע ב"מ סי' קט"ו ובת' מהרי"ק סי' קס"א וע"ע בת' הרא"ש כלל פ"ו סי' א'

מי"ב היה שם מנה ומצא מאתים השאר חולין מאתים ומצא מנה הכל מעשר. ע' בראב"ד וכ"מ פ"ו ה"ג ממע"ש ובצל"ח ביצה ד"י ע"ב. פרק חמישי

מ"א כרם רבעי מציינין אותו בקזוזות אדמה כו' והצנועים מניחים את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מהולל על המעות האלו. ע' מה שהאריך בזה בנועם ירושלמי ובעמק יהושע סי' ז' וע"ע באור זרוע ח"א סי' שכ"ו ובקצוה"ח סי' ס"א סק"ג ובכפתור ופרח ס"פ נ"ג

מ"ב כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד כו'. והנה בביצה דיה ע"א ובר"ה ל"א ע"ב אמרינן טעמא כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות, ע' נועם ירושלמי לשביעית פ"א ולמע"ש פ"ג

מ"ג כרם רבעי בש"א אין לו חומש ואין לו ביעור ובה"א יש לו כו'. וכ' הר"ב דב"ה ילפי קדש קדש ממעשר ליתן לו כל דין מעשר, ע' קידושין נ"ד ע"ב ובתוס' ברכות ל"ה ע"א ד"ה אחליה ובב"ק ס"ט ע"א ד"ה אימא ובמיוחסות סי' קנ"ו ובאור שמח פ"ט ה"ב מה' מע"ש

מ"ד כצד פודין נטע רבעי מניח את הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע כו'. ע' ש"ך יו"ד סי' רצ"ד ס"ק י"ב.