אור הישר (זרעים) קכה

שם ולא נתתי ממנו למת לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת כו' ע' ספרי פ' תבא פיסקא ש"ג ובמפרשים שם ובס' יראים סי' ק"פ ובתוס' ע"ז ס"ב ע"ב ד"ה העלה

מי"ג השקיפה ממעון קדשך מן השמים כו'. בירושלמי בא וראה כמה גדול כחן של עושי מצוה שכל השקפה שבלשון תורה ארורה וזה בלשון ברכה, ע' מד"ר תשא פמ"א סי' א' ובהעמק דבר והרחב דבר פ' תבא ובמשך חכמה שם

מי"ד מכאן אמרו ישראל וממזרים מתודים אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים שאין להם חלק בארץ. וכ' מפרשי המשנה אהא דמכאן אמרו מדכתיב ואת האדמה אשר נתת לנו הנה משמע מדבריהם שהוא המשך מן המשנה הקודמת שהובא פסוק זה ולהכי תנא מכאן אמרו. ואע"ג דבתר הכי מובא במשנה שפ קרא דכאשר נשבע לאבותינו, מ"מ לא מצו לאפוקי מזה גרים ועבדים משוחררים משום דאברהם נקרא אב המון גויים ולפ"ז גם אלו בכלל, וע' תוס' ב"ב פ"א ע"א דיה למעוטי וע"ע בספרי פ' תבא סוף פיסקא ש"א ובזרע אברהם שם ובמשך חכמה שם בפסוק השקיפה ממעון קדשך

מט"ו יוחנן כהן גדול העביר הודיות המעשר כו'. וכ' הר"ב יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה אחר שמעון הצדיק ע"כ, פירוש לפירושו דלא נטעה לאמר דהאי יוחנן כהן גדול הוא ששמש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי, וכ"כ בבאר שבע לסוטה מ"ז ע"א

שם ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי, ע' כפתור ופרח פל"ה.