אור הישר (זרעים) קכב

מ"ב ואת שאין דמיו ידועים יפדה ע"פ שלשה כו'. וכ' הר"ב ע"פ שלשה שמאים בקיאין כו', ע' יד רמ"ה לסנהדרין י"ד ע"ב

מ"ג הפודה מע"ש שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו ובין שניתן לו במתנה. ע' קידושין נ"ד ע"ב ובת' שיבת ציון סי' מ"ז וע"ע בכפתור ופרח פל"ה

מ"ד מערימין על מע"ש כיצד אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות אלו ופדה לך מע"ש זה ע' עונג יו"ט סי' צ"ג

שם אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים ולעבדו ולשפחתו הכנענים מפני שידן כידו, ע' תוס' ב"מ י"ב ע"א ד"ה אי אמרת

מ"ה היו עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחבירו הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה חוזר ואומר הרי אלו מחוללין על מעות שבבית. וכ' הר"ב היה עומד בגורן ורוצה להערים ולפדות מע"ש בלא חומש, עמש"כ בחידושי לב"מ מ"ו ע"א וע"ע כפתור ופרח פ"מ

מ"ו משך ממנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים נותן לו סלע ומשתכר בסלע ומע"ש שלו כו', ע' מקנה לקידושין נ"ד ע"ב ובנועם ירושלמי למכילתין ריש פ"ה

מ"ז היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקידושיה ולא פירש ר' יוסי אומר דיו ר' יהודא אומר צריך לפרש ע' ראב"ן סי' ק'

מ"ח המניח איסר של מע"ש ואכל עליו אחד עשר באיסר ואחד ממאה באיסר בש"א הכל עשרה ובה"א בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה. ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ל"א ובת' עין יצחק חא"ח סי' כ"ב

מ"ט כל המעות הנמצאים וכ' במשנה ראשונה נראה דה"ה פירות הנמצאים הם חולין ונקט מעות משום דבעי למיתני אפילו דינר זהב ע"ש, ולדידי נראה פשוט דבפירות לא הוי רבותא כ"כ דהא א"א לאמר דנשארו אבודין מעולי רגלים דא"כ כבר היו נרקבין ופשיטא דהם חולין. אבל מטבעות אפשר שנתגלגלו ונאבדו מזמן הרגל, להכי אשמעינן במשנתנו דאפ"ה לא חיישינן לאמר דמע"ש נינהו אלא חולין הם, והא דבאמת לא חיישינן לזה, שפיר יהיב הרמב"ם טעמא