אור הישר (זרעים) קטז

מעשר שני פרק ראשון

מ"א מעשר שני אין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין מחליפין אותו כו' ע' מה שהאריך בזה בס' כלכלת שביעית וע"ע בעמק יהושע סי' ט"ו

שם אבל נותנין זה לזה מתנת חנם, והנה בירושלמי קאמר עלה מתניתין דר"מ דו ר"מ אמר אין מתנה כמכר, וכה"ג במעשרות רפ"ב, וכבר כתבתי בחידושי שם לתמוה, האם בחדא מחתא מחתינהו לכל מתנה אם הוא כמכר המפוזרים בש"ס, שיהיו שייכים לפלוגתא דר"מ וחכמים בבכורות נ"ב ע"ב, ואדרבה חזינן דבבכורות שם פליגי בדרשת הכתובים, ובגיטין ד"נ ע"ב ובמגילה כ"ו ע"ב ובב"מ ט"ז ע"א שם מבוארים חלקי הספיקות בסברא, וחזינן נמי דבבכורות קאמר מ"ט דר"מ מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר ביובל מתנה וירושה לא, ולרבנן ג"כ איצטריך קרא דתשובו לרבות את המתנה ע"ש, הרי דלולא קרא לא הוה מרבינן מתנה משום דמכר אמר רחמנא, ואילו גבי תשלומי ארבעה וחמשה דכתיב וטבחו או מכרו, תניא בב"ק ע"ט ע"א גנב ונתן במתנה משלם תשלומי דו"ה, ובע"כ דלא תלו זה בזה, ועמש"כ בחידושי לב"ק שם וע"ע בת' מקום שמואל סי' ע"ז

מ"ב הבכור מוכרין אותו תמים חי ובע"מ חי ושחוט ומקדשין בו את האשה וכ' הרמב"ם בפיה"מ ושמא תאמר כיון שהבכור לכהן מה תועלת לזה שקנאו הנה התועלת גלויה ומפורסמת כי אם נפל בו מום והוא אצלו יאכל אותו הקונה אותו, ע' רש"י ב"ק י"ג ע"א ד"ה בבכור תם ובמה שהארכתי בחידושי שם

מ"ג התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר. הנה בתמד ישנם שני מינים דווקא ופורצני כדאמרינן בפסחים מ"ב ע"ב, וע"ש ברש"י ובתוד"ה הא בדרווקא ובפיה"מ להרמב"ם הכא ובמקוואות פ"ז מ"ב וברש"י תוס' רשב"א ורמב"ן לחולין כ"ה ע"ב וברש"י עירובין כ"ז ע"ב ד"ה תמד וברשב"ם ב"ב צ"ז ריש ע"א ובס' משנה אחרונה למס' מקואות פ"ז מ"ב

מ"ד הלוקח חיה לזבחי שלמים בהמה לבשר תאוה לא יצא העור לחולין, הנה אם היה איפכא היינו חיה לבשר תאוה ובהמה לזבחי שלמים עמש"כ בזה התוס' במנחות פ"ב ע"א ד"ה אינו בתורת

מ"ה הלוקח פירות שוגג יחזרו דמים למקומן מזיד יעלו ויאכלו במקום כו'. ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' מ"ו.