אור הישר (זרעים) קטו

מ"ו המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור מצא יתר על כדי מדתו כו'. ע' בפיה"מ להרמב"ם מע"ש פ"א מ"ג ובחידושי הרמב"ן והרשב"א לחולין כ"ה ע"ב ובמה שהאריך בס' אגודת אזוב מדברי חא"ח סי' ט"ו

מ"ז חורי הנמלים שלנו בצד הערימה החייבת הרי אלו חייבים כו'. וכ' הרמב"ם בפ"ג הכ"ג מה' מעשר דחיוב משנתנו הוא למעשרות, והוסיף הרדב"ז שם על דבריו דהא דקתני בצד הערימה החייבת אם היא חייבת בתרומה ומעשר צריך להפריש תרומה ומעשר ואם היא חייבת במעשרות לבד יפריש מעשרות לבד עכ"ל, וכן בתפא"י כתב במשנתנו גופה חייבת בתרומות ומעשרות ע"ש, ולעד"נ דכל המוסיף גורע דאם היה כן בדעת הרמב"ם לא היה כותב מעשרות ולהניח לאחרים להוסיף תרומות, ובע"כ שהרמב"ם הבין רק מעשרות, לפ"מ דתנן הכא בצד הערימה. דמאז התחלת חיוב המעשרות כדתנן בפ"ק מ"ה מ"ו גבי איזהו גרנן למעשרות, ומה"ט שנינו לעיל בפרקין מ"ד גבי לא ימכור אדם את תבנו כו' ואם הוציא חייב במעשרות ופטור מן התרומה ע"ש, והטעם כמש"כ הר"ב בדמאי פ"ו מ"א דאין משהין התרומה ואי אפשר לגורן שתעקר אא"כ נתרמה ע"ש, ולפ"ז גם במשנתנו דקתני בצד הערימה החייבת, המובן רק לחיוב המעשרות כנלע"ד בכוונת הרמב"ם

מ"ח שום בעל בכי ובצל של רכפא וגריסין הקילקין והעדשין המצריות כו. ע' ביאור הגר"א לירושלמי דמאי רפ"ב

בר"ב ד"ה גריסין הקילקין גריסין של פול הבאים מן הקלקי שם מקום והן מרובעות כו', ע' בתוי"ט ובמשנ"א לנגעים רפ"ו.