אור הישר (זרעים) קיג

מ"ב כלכלת שבת ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין. וכ' הר"ב דכיון שיחדה לשבת הוקבעה מיד, והקשה בתוס' רע"ק הלא לדעת ר' יוחנן בירושלמי טובלת שבת אף בלא יחדו ע"כ, וה"ה דהו"מ להקשות מאי איריא שבת אם יחדו לאכילה הוקבע למעשר אף בחול כדהקשה בצל"ח לביצה ל"ה ל"א ע"ש, וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' פט"ז

מ"ג הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחד אחד במלח ואוכל כו'. וכ' הר"ב שאין קובע אלא במלח וצירוף שתים כו', והנה בירושלמי הקשה אם מלח טובלת ל"ל צירוף ואם צירוף ל"ל מלח אלא על ידי זה ועל ידי זה, ומשמע דהרב הבין בכוונת הירושלמי שצריכים להיות מלח וצירוף ביחד, והוא שלא כדמפרש בפני משה דכוונת הירושלמי או מלח או צירוף ולא שתיהן ביחד וע"ש במה"פ

והנה במשנה ראשונה הקשה אמאי תני לה בהאי לישנא הנוטל מן המעטן ולא תני המולח זיתים ואוכל אחת אחת מותר ואם צירף אסור כו', אכן בשנו"א נשמר מזה וכ' וז"ל כשהזיתים במעטן אז המה מוכשרים לקבל טומאה ע"ש, וע"ע בבועז למס' טהרות פ"ט סי' ג'

מ"ד שותין על הגת כו'. וכ' הר"ש כשמכניס שם ראשו ורובו מוקי לה בפ"ק דשבת דלא חשיב קבע כו', ע' אור שמח פט"ו ה"ב מה' שבת

מ"ה המולל מלילות של חטים מנפה מיד ליד ואוכל ואם נפה ונתן לתוך חיקו חייב. ע' בס' המכריע ה' שבת סי' י"ב דפוס לובלין

מ"ו ר"א אומר הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס ר"ע אומר אין מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי. והנה גם לר"א נתמעטו מדין מעשר בצלף העלין שלו ואע"ג דחשיבי לענין ברכה משום דאסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה אבל לענין מעשר לא חשיבי אפילו כירק כדכתבו בתוס' ר' יהודא חסיד ובתוס' הרא"ש בברכה משלשת לברכות ל"ו ע"א וע"ע בכפתור ופרח פנ"ד. פרק חמישי

מ"א לקח במחובר לקרקע פטור. וכ' הר"ב שאין המקח קובע למעשר אלא בקונה בתלוש, וכ' בתוי"ט ותמיהא לי דתיפוק להו שאינו נגמר למעשר ע"כ, ולענ"ד תמיהא על תמיהתו הלא זהו גופה חידושא דמשנתנו דבמחובר לא